|
- השאלה העקרונית תוותר בצריך עיון - השופט המר קבע כי את השאלה ולפיה ""האם על-פי המצב החוקי הקיים במדינת ישראל, מוסמכת בעל תואר ראשון ושני במחלקה למדעי ההתנהגות ובעל הסמכה כמטפלת משפחתית מוסכמת, ליתן טיפול פסיכותרפויטי כפי שנקבע בהחלטת בית הדין הרבני"", יש להותיר בצריך עיון והעניין יוכרע לפי ממצאים עובדתיים הנוגעים ספציפית לתיק זה.
- דנינו אינה מוסמכת ליתן פסיכותרפיה, אלא אך ורק "טיפול משפחתי"- ממצאי החקירה הנגדית שניהל פישלר עולה כי אתי דנינו נעדרת הכשרה בתחום הפסיכותרפיה, ומוסמכת ליתן אך ורק "טיפול זוגי". היא ידעה כי בית הדין הרבני הפנה את גרושת המערער לטיפול פסיכותרפותי, כאשר לא הייתה לה הכשרה ליתן טיפול זה אלא אך ורק "טיפול זוגי", והיא בכל זאת העניקה לה טיפול, הגם שלא הייתה מוסמכת ליתן את אותו סוג טיפול שבית הדין הרבני ציווה עליו.
- המערער וגרושתו הוטעו - "המערער החל, איפוא, טיפול שהיה לו יסוד להניח שהוא טיפול פסיכותרפויטי על-ידי מי שמוסמך לכך. המשיבים לא קיבלו את הסכמתו לטיפול משפחתי, גם אם לדעתם זה הטיפול הראוי, הנכון, או השווה ביעילותו לטיפול פסיכותרפי, וגם אם לדעתה של המשיבה 1 טיפול כזה "כולל" פסיכותרפיה".
- חופש העיסוק של אתי דנינו לא נפגע כלל - קביעת החוק ולפיו "העיסוק בפסיכותרפיה אסור על כל מי שאינו פסיכולוג קליני" אינה סותרת את חוק יסוד: חופש העיסוק - פסיכותרפיה מוגדרת כ""כלל שיטות הטיפול בהפרעות נפשיות המבוססות על שימוש באמצעים פסיכולוגיים". על כן, הקביעה כי כל אדם, גם שאינו פסיכולוג, יכול לעסוק בכך, היא בעייתית, בלשון המעטה, וסותרת, לכאורה, את הוראת סעיף 2(א) לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז – 1977, האוסר על מי שאינו פסיכולוג לעסוק בפסיכולוגיה. זאת ועוד: אם כל אדם רשאי לעסוק בכך מכוח חוק יסוד: חופש העיסוק, אין כל משמעות לסעיף 2(ג) לחוק הפסיכולוגים.
- פרשנות החוק הנכונה היא: רק פסיכולוג קליני ופסיכיאטר מוסמכים לעסוק בפסיכותרפיה - קשה לקבל את הפרשנות, לפיה כל אדם רשאי לעסוק בפסיכותרפיה, מכוח חוק יסוד: חופש העיסוק, מלבד פסיכולוג, עליו נאסר הדבר בסעיף 9(ב) לחוק הפסיכולוגים.
|
|
הערעור נתקבל. פסק דינו של בית משפט קמא בוטל. מכון "שלם" חויב להשיב למערער את הסך של 14,562 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה עד ליום התשלום בפועל, ווכן את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום עד יום התשלום.
|
|
עא (ת"א) 3670-07 פנחס פישלר נ' אתי דנינו (ניתן: 13.04.10).
|
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה