יום חמישי, 16 באוגוסט 2012

תזכיר - חוק האחיות - אריה אלדד 2012


תזכיר חוק חוק האחיות, התשע"ב – 2012


1. שם החוק המוצע
חוק האחיות, התשע"ב – 2012
2. מטרת החוק המוצע והצורך בו
מאז ראשית שנות השמונים, הוסדר עיסוקם של העוסקים בסיעוד בתקנות,   כשמקור סמכות התקנות בפקודת בריאות העם:

(א) תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א - 1981;

       (ב) תקנות בריאות העם (העוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ"ט - 1988.
הסמכות וההסדר מתייחסים לעיסוקם של אחים ואחיות העוסקים בסיעוד ב"בית-חולים" וב"מרפאה" כמשמעותם בפקודת בריאות העם. בפקודה לא קיימת סמכות להסדרת העיסוק של אחים ואחיות לרבות העוסקים בסיעוד בכללותו, בכל מקום ובכל מצב, כהסדרת שאר מקצועות הבריאות (רופאים, רופאי שיניים, פסיכולוגים וכו').
בעבר נשמעה טענה בבג"ץ, לפיה התקנות האמורות, כפי שפורסמו, חרגו מהסמכות שהוקנתה בפקודת בריאות העם. טענה זו אמנם נדחתה על ידי בית המשפט אך בית המשפט קבע כי  הגיע הזמן שנושא העיסוק בסיעוד יוסדר בחקיקה ראשית[1].
החוק המוצע מציע, בראש ובראשונה, להגדיר את עיסוקם של האחים והאחיות המורשים כעיסוק ב"אחיות" וזאת להבדיל מ"סיעוד" שהינו תיאור כללי שכולל בחובו גם פעולות של סיעוד בסיסי כמו האכלה והלבשה שאינן בהכרח פעולות המבוצעות רק על ידי אחים ואחיות מורשים.

מקצוע האחיות הינו אחד ממקצועות הרפואה עליהם מתבסס הטיפול בחולה. אחים ואחיות מורשים, העוסקים באחיות, הם שותפים בכירים ופעילים בצוות הרפואי המטפל, כמו גם בצוות הרפואי הפועל למניעת חולי.
מקצוע האחיות מחייב השכלה והכשרה רחבים ובעקבותיהם קבלת אחריות יחד עם סמכות לביצוע פעולות רפואיות וטיפוליות. ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיות הרפואיות מחד גיסא, ומורכבות מצבי ה"חולי" בשל הארכת תוחלת החיים, מאידך גיסא, מחייבים התעדכנות ולימוד שוטפים לעוסקים באחיות. 

3. עיקרי החוק המוצע
עיקר 1 (פרק א' סעיף 1)
סעיף ההגדרות וביניהן:
הגדרת ה"עיסוק באחיות" – מוצע להגדיר את העיסוק של אחים ואחיות ב"אחיוּת" כטיפול בחולים ובריאים, לרבות אבחון חריגה ממצב בריאות רצוי, ביצוע פעולות מצילות חיים, ניהול טיפול סיעודי ומתן טיפול ראשוני בשעת הצורך, טיפול בהתאם לתוכנית טיפול רפואית, הפעלת מכשור רפואי, הכשרת מטופלים ומשפחות לתפקוד במצב בריאות לקוי ורפואה מונעת;  וכל פעולה שקבע המנהל בחוזר לפי הוראות פרק ו' לחוק המוצע; 
הגדרת "אח מורשה"  - מוצע להגדיר אח מורשה כמי שנרשם במרשם וקיבל רישיון לעסוק באחיות לפי פרק ג' לחוק המוצע.
הגדרת "מחלה מסכנת" – ראה להלן עיקר 9 הדן בכשירות הרפואית.

עיקר 2 (פרק ב' סעיפים 2 – 5)

סעיף 2- מוצע לקבוע את איסור העיסוק באחיות למי שאינו אח מורשה, בסייגים המפורטים בסעיף זה.
סעיף 3– מוצע לקבוע את האיסור, על מי שאינו אח מורשה, מלהשתמש בתואר "אח מוסמך" או "אח מעשי",  או בכל תואר הדומה לתארים אלה שיש בו כדי להטעות את הציבור; כמו כן, מוצע לקבוע את האיסור על כל אדם מלהציג, במישרין או בעקיפין, את עצמו או את מי שפועל מטעמו, כאח מוסמך או כאח מעשי,  אלא אם אכן אותו אדם הוא אח מורשה. 
סעיף 4 – מוצע לקבוע איסור מפורש להתחזות אדם כעוסק באחיות או שימוש בתואר שיכול להשתמע ממנו שהוא עוסק באחיות, אלא אם כן הוא אח מורשה. 
סעיף 5 – מוצע להטיל איסור על כל אדם מלהעסיק באחיות את מי שאינו אח מורשה.   

עיקר 3 (פרק ג' סעיפים 6 – 12)

 סעיף 6 – מוצע לקבוע כי האח הראשי יקים וינהל מרשם אשר יכלול את כל האחים המורשים. מוצע כי המרשם ייערך ויחולק לפי מדורים: מדור אחים מוסמכים, מדור אחים מעשיים, מדור מיילדות, מדור השכלה על בסיסית ומדור מומחים באחיות.  
סעיף 7 –  מוצע לקבוע את התנאים המצטברים שבהתקיימותם זכאי אדם להירשם במרשם האחים המורשים ולקבל רישיון לעיסוק במקצוע האחיות בהתאם לרישומו. מוצע לקבוע כי תנאי בסיסי לרישום במרשם הינו היותו של המבקש "אדם הגון". דרישה זו, אשר מקורה בפקודת הרופאים ופקודת רופאי השיניים, נועדה להבטיח כי בהתקיים התשתית הראייתית המעלה חשד להתנהלות חמורה ובעייתית מצד מבקש הרישום,  כזו אשר מעלה ספק בנוגע ליושרו והגינותו בשים לב למקצוע האחיות הדורש אמון, אחריות והגינות, בנוסף על הידע והכישורים המקצועיים, תישלל ממנו האפשרות לקבל רישיון (לדוגמא: כאשר ידוע כי מבקש הרישום עסק במקצוע האחיות ללא רישיון).


.
כמו כן, מוצע לקבוע כי מבקש רישום יהיה רשאי לגשת לבחינה הממשלתית באחיות רק אם טרם חלפו שלוש שנים מיום שסיים את דרישות ההשכלה הרלוונטיות. דרישה זו נועדה להבטיח שמירה על עקרון הידע. בחינת הרישוי נועדה לבדוק את ידיעותיו וכשירותו המקצועית של מבקש הרישוי. בשל הדינמיות שבמקצועות הרפואיים מוצע לוודא כי מי שיורשה לגשת לבחינות הרישוי הממשלתיות באחיות, יהיה בעל הכשרה מקצועית עדכנית ורלוונטית, כזו שנרכשה במסגרת תקופה שלא תעלה על 3 שנים מיום שרכש את הכשרתו המקצועית ועד למועד הבחינה.
סעיפים 8 – 12 –  מוצע לקבוע ולפרט את דרישות ההשכלה הנדרשות עבור כל מדור ומדור המפורטים בסעיף 6 לחוק המוצע. מוצע לקבוע כי בכל מקרה בו רכש מבקש הרישום את השכלתו מחוץ לישראל, תוקנה לאח הראשי הסמכות להתנות הכרה בלימודים, מקום בו לדעתו תוכנית הלימודים אינה שוות ערך לתוכנית הלימודים בישראל, בהשלמת לימודים, בתקופת התנסות, בעמידה בבחינות, כולם או מקצתם.

 

עיקר 4 (פרק ד' סעיפים 13 ו- 14)

סעיף 13 – מוצע לקבוע ולפרט את המקרים המיוחדים שבהם תהיה לאח הראשי הסמכות, לפי שיקול דעתו המקצועית, להעניק רישיון זמני לעסוק באחיות. סעיפים אלו נועדו לאזן בין שני אינטרסים חשובים: מחד גיסא, לאפשר לאח הראשי, במקרים מיוחדים, לקבל התרשמות אודות כשירותו של מבקש הרשיון לעסוק במקצוע האחיות טרם קבלת הרישיון הקבוע, ומאידך גיסא, לאפשר למבקשי רישיון לעבוד במקצוע האחיות עד להוכחת עמידתם בתנאי החוק לשם קבלת רישיון קבוע לעיסוק באחיות. 

סעיף 14 – מוצע לקבוע ולפרט את סמכותו של האח הראשי להעניק, במקרים מיוחדים ולפי שיקול דעתו, היתר מוגבל לעיסוק באחיות למי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל. מדובר במקרים מיוחדים בהם מי שמבקש את ההיתר הוא מוסד רפואי כאשר ההעסקה נדרשת למטרות הוראה, הדרכה או טיפול במוסד הרפואי המבקש.

עיקר 5 (פרק ה' סעיף 15)
מוצע לקבוע את הדרך להגשת בקשה לרישום. מוצע לקבוע כי לאח הראשי תהיה הסמכות  לדרוש ממבקש הרישוי הבהרות וכל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך קבלת החלטה בדבר התקיימות תנאי זכאותו לרישום.

עיקר 6 (פרק ו' סעיף 16)
מוצע להסמיך את המנהל לקבוע, בדרך של חוזרים, פעולות אחיות ייחודיות ותנאים לביצוען, הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של אחים מורשים, תחומי עיסוק באחיות ופעולות ייחודיות שיוגבלו לבעלי השכלה מסוימת או לאחים מורשים במדור מסוים ואת  תחומי המומחיות באחיות ופעולות ייחודיות לבעלי תעודת מומחה באחיות. כמו כן, מוצע לסמיך את האח הראשי לקבוע, בדרך של חוזרים, הנחיות מקצועיות לעיסוק באחיות והכול בהתאם לחוזרים הנוגעים לפעולות אחיות ייחודיות שנקבעו על ידי המנהל.  

עיקר 7 (פרק ז סעיפים 17 -20)

סעיף 17 – מוצע להסמיך את המנהל למנות ועדה מייעצת שתכלול שבעה חברים. מוצע כי הרכב הועדה יכלול נציגים מקשת רחבה של עוסקים באחיות. הרכב הועדה המוצע: האח הראשי שיכהן כיו"ר, אח מוסמך שהוא מנהל הסיעוד בבית החולים הרשום לפי סעיף 25 לפקודת בריאות העם המסונף למוסד מוכר להשכלה גבוהה (להלן- בית חולים אוניברסיטאי); אח מוסמך שהוא נציג מנהלות הסיעוד של קופת החולים, אח מוסמך, המכהן כראש חוג לסיעוד במוסד מוכר להשכלה גבוהה; אח מוסמך, נציג הארגון היציג של האחים והאחיות בישראל. מיילדת, נציגת הארגון היציג של האחים והאחיות בישראל ונציג השר או המנהל;

סעיף 18 – מוצע לקבוע כי הנושאים והתחומים שבהם תייעץ הועדה המייעצת לשר או למנהל יהיו: תחומי מומחיות; השכלה על בסיסית; קביעת פעולות אחיות  ייחודיות; התקנת תקנות לפי סעיף 41(ב); וכל עניין שלדעת השר או המנהל יש צורך להביאו בפני הוועדה להתייעצות לשם ביצוע חוק זה ותקנותיו. 

סעיפים 19-20 – מוצע לקבוע כי הוועדה המייעצת תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו בחוק המוצע. כמו כן, מוצע לקבוע כי חברי הוועדה המייעצת יתמנו לתקופה של ארבע שנים, למעט האח הראשי,  עם אפשרות לשוב ולמנותם לתקופה נוספת אחת של ארבע שנים. בכדי למנוע מצב שבו בתום תקופת הכהונה, לא ימצא מחליף לאחד מחברי הועדה, מוצע להוסיף סייג לפיו בתום תקפות הכהונה יוחלפו חברי הועדה, ככל שהדבר אפשרי.

עיקר 8 (פרק ח' – סעיפים 21 – 36)

העיסוק במקצוע האחיות, כמו במקצועות הרפואיים אחרים, חייב להתבצע בכשירות, במיומנות ובהגינות, והכל בשל יחסי האמון עליהם מושתתים מקצועות אלה, ופערי הכוח בידע ובסמכות שבין המטפל למטופל.
כמו במקצועות הרפואיים האחרים נקבעו עבירות משמעת, הליכי משמעת, הדיון המשמעתי וענישה משמעתית.



סעיף 21- מוצע לפרט את המקרים שבהתקיים אחד מהם, יחשב אח מורשה כמי שעבר עבירת משמעת- ואלו הם המקרים המוצעים: נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע; גילה חוסר יכולת או רשלנות בעת עיסוקו המקצועי;  ביצע פעולה באחיות שאינו כשיר לבצעה בניגוד להוראות המנהל לפי פרק ו' לחוק המוצע; הפר הוראה מהוראות תקנות הרופאים (ביצוע פעולות חריגות), תשס"א-2001; הפר הגבלה שנקבעה לו בהיתר המוגבל לפי סעיף 14 לחוק המוצע; הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996;  הורשע בפסק דין סופי, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית שמפאת מהותה חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעיסוק באחיות.

סעיף 22-  מוצע להסמיך את היועץ המשפטי של משרד הבריאות או עורך דין, עובד מדינה, שהיועץ המשפטי הסמיך לכך, להגיש קובלנה לועדת המשמעת, כנגד אח מורשה, אשר קיימות לכאורה ראיות כי עבר אחת או יותר מעבירות המשמעת המפורטות בסעיף 20 לחוק המוצע.

סעיף 23 – מוצע להסמיך את שר הבריאות למנות וועדת משמעת לבירור קובלנות  משמעת נגד אחים מורשים. מוצע כי ועדת המשמעת תכלול שלושה חברים והם: משפטן הכשיר להתמנות כשופט של בית משפט שלום, והוא יכהן כיו"ר הועדה, אח מוסמך שיהיה נציג האח הראשי ואח מוסמך שהוא נציג ארגון יציג של האחים והאחיות.

סעיף 24 – מוצע להסמיך את שר הבריאות להתקין תקנות לעניין כהונתם של חברי ועדת המשמעת לרבות לעניין דרכי המינוי, סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה.

סעיף 25 – מוצע להסדיר את סוגיית פסילת חברי ועדת המשמעת. הסעיף מציע כי תובע או נקבל רשאים לבקש כי חבר ועדת המשמעת יפסול עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות אשר יש בהן בכדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה. מוצע לקבוע כי על החלטת חבר הועדה באם לפסול עצמו או לאו, ניתן יהיה לערער בפני בית המשפט במחוזי.

סעיף 26 – מוצע להסדיר את סדרי עבודתה של ועדת המשמעת. הסעיף מציע, בין היתר,  כי דיוני ועדת המשמעת יערכו בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבעה הועדה אחרת.

סעיף 27 – מוצע לקבוע כי המניין החוקי בישיבות ועדת המשמעת יהיה כל חבריה. כמו כן, מוצע כי הועדה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו אחרת במסגרת החוק המוצע.

סעיף 28 – מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הבריאות, לקבוע בתקנות את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת. מוצע לאפשר לועדה, כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, לפעול בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.

סעיף 29 – מוצע לקבוע כי ועדת המשמעת לא תהיה כפופה לדיני הראיות, זולת דיני ראיות חסויות וחסינות עדים כאמור בפקודת הראיות, אלא במידה שהדבר נקבע בתקנות שיתקין שר המשפטים מתוקף סמכותו לפי סעיף 27 לחוק המוצע.

סעיף 30 – מוצע לקבוע כי ממצאים ומסקנות בהכרעת דין בפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי כנגד אותו נקבל.

סעיפים - 32 - 31 - מוצע לקבוע את אמצעי המשמעת שרשאית ועדת המשמעת להטיל ובניהם, התראה, נזיפה, הטלת קנס כספי, התליית רישיון או ביטולו, לרבות התליה על תנאי, לתקופה שתקבע;הגבלת העיסוק בתחומים מסוימים והתניית המשך העיסוק בעמידה בהשתלמויות שנקבעו.

סעיף 33 – מוצע לקבוע כי במקרים בהם מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת והחלטתה הפכה סופית, יעמיד האח הראשי את דבר החלטת ועדת המשמעת בקובלנה בציון שמו של הנקבל לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיקבע המנהל ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה. כמו כן, מוצע לקבוע כי במקרים בהם מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל לא עבר עבירת משמעת, והחלטתה הפכה סופית, יעמיד האח הראשי לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיקבע המנהל את נוסח ההחלטה שהותר לפרסום על ידי ועדת המשמעת ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה. מוצע להסמיך את ועדת המשמעת לקבוע את הנוסח שיותר לפרסום, וזאת תוך עילום שם הנקבל והשמטת פרטים שיש בהם כדי לזהותו, אלא אם כן הורתה אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה; לבקשת הנקבל, תפרסם הוועדה את החלטתה בציון שמו.

סעיפים 34 -35  - מוצע להסמיך את המנהל להקים ולמנות ועדת משמעת מיוחדת בעלת סמכויות של התלייה דחופה של רישיון במקרים חמורים, כגון חשד לגרימת מוות ברשלנות, או משהוגש כתב אישום. מוצע להסמיך את המנהל לקבוע את משך תקופת ההתליה בהתאם לשיקול דעתו. מוצע לקבוע כי התובע והנקבל רשאים, בתוך ארבעים וחמישה יום לאחר שקיבלו את החלטת המנהל, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי. מוצע לקבוע כי אין בהגשת הערעור בכדי למנוע או לעכב את ביצוע החלטת המנהל שעליה הוגש הערעור, זולת אם נקבע אחרת על ידי בית המשפט המחוזי או המנהל.


סעיף 36 – מוצע לקבוע כי הרשעה או זיכוי בפלילים אינם מונעים נקיטת אמצעי משמעת בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך משמעת לפי פרק ח' או לפי כל דין אינם מונעים אישום בפלילים.

עיקר 9 (פרק ט' סעיף 37)

סעיף 37 -  במקצוע האחיות, כמו גם במקצועות רפואיים אחרים (רופאים, רופאי שיניים, רוקחים, פסיכולוגים), חיוני שהעוסק יהא בריא בגופו ובנפשו שאם לא כן הוא עלול לסכן את שלום המטופלים על ידו בכל מקצועות הבריאות קיים פרק המקנה למנהל סמכות ליזום בדיקה רפואית ולהטיל מגבלות בעיסוק עד כדי הפסקתו, לבעל מקצוע שכושרו הרפואי נמצא פגום עד כדי סיכון. מוצע להסמיך את המנהל, כאשר קיים לדעתו חשש כי מבקש הרישיון או בעל הרישיון באחיות או  סטודנט לאחיות, חולה במחלה מסכנת, לדרוש התייצבותו בפני ועדה רפואית שימנה. 
מחלה מסכנת מוגדרת בסעיף 1 לחוק המוצע. מוצע לקבוע כי יראו מחלה, לרבות מחלת נפש, כמחלה מסכנת אם היא עלולה לדעת הועדה הרפואית לסכן את בריאותו של מטופל או כזו הפוגמת בכושרו וביכולתו של החולה לעסוק במקצוע האחיות.  
מוצע לקבוע כי הועדה תהיה מורכבת משלושה רופאים בעלי ידע ומומחיות בעניין הנדון בפניה ואח מוסמך שיהיה נציג האח הראשי. מוצע להסמיך את המנהל והועדה הרפואית לדרוש מכל אדם מידע המצוי בידיו אשר נוגע למצבו הרפואי של אח מורשה לצורך מילוי תפקידה לפי סעיף זה.
מוצע לקבוע כי המנהל יורה, בהתאם להחלטת הועדה הרפואית לפי העניין, על הפסקת עיסוקו של סטודנט לאחיות באחיות במסגרת לימודיו, או על אי-רישומו של מבקש רישוי או על ביטול רישיונו של אח מורשה, התלייתו או על התנייתו בתנאים שקבעה הוועדה הרפואית, לאחר שנתן לסטודנט לאחיות, למבקש הרישוי או לאח המורשה הזדמנות לטעון טענותיו בתוך זמן סביר. 
כמו כן, מוצע להסמיך את המנהל, במקרים שבהם מסרב סטודנט לאחיות, מבקש רישוי או אח מורשה לדרישה להתייצב בפני הוועדה הרפואית, או שסירב להיבדק בבדיקה שקבעה, בתוך פרק זמן סביר, להורות על הפסקת לימודיו של הסטודנט לאחיות, תלות את רישיונו של אח מורשה או לעכב את רישומו במרשם של מבקש רישוי, כל עוד לא מילא אחר הדרישות האמורות לאחר שנתן למבקש הרישוי או לבעל הרישיון התראה בכתב על כך.

עיקר 10 (פרק י' סעיפים 38 – 46)

סעיף 38 – מוצע לקבוע כי הפרת סעיפים 4, 5 ו- 6 וכן ביצוע פעולות אחיות בידי מי שאינו מורשה לכך יהוו עבירה פלילית שדינה מאסר שנה או קנס האמור בסעיף 610(א)(2) לחוק העונשין.


סעיף 39 – מוצע להסמיך את האח הראשי לבטל רישיון או תעודת מומחה במקרים בהם מצא כי הרישיון או התעודה ניתנו על סמך מידע כוזב, ובתנאי שנתן לבעל התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו.

סעיף 40 – מוצע לחייב אח מורשה לדווח לאח הראשי ללא דיחוי אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרישיון, לרבות תנאי בעניין כשירות רפואית, או אם נתקיים בו תנאי שבשלו המנהל או ועדת המשמעת רשאים לבטל את הרישיון שברשותו או להתלותו.

סעיף 41 - מוצע להסמיך את שר הבריאות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של החוק המוצע ובכלל זה  התקנת תקנות בדבר אגרות בעד בקשה לקבלת רישיון, בעד בחינות ממשלתיות, בעד השתלמויות ובעד הכשרות מקצועיות וכן תקנות לקביעת כללים לפרסומות לעיסוק באחיות.

סעיפים 42 – 46 –  החוק המוצע דורש ביצועם של מספר תיקוני חקיקה ובניהם תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהלים, התש"ס-2008, כך שבתוספת הראשונה, בפרט 21, יתווסף סעיף 26 שלשונו "החלטה של המנהל או האח הראשי לפי חוק העיסוק באחיות  התשע"ב - 2012." תיקון זה נועד להסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירות שעניין כאמור החלטה של המנהל או האח הראשי לפי החוק המוצע.

החוק המוצע נועד להחליף את תקנות בריאות העם  (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ"ט-1988 ואת תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א – 1988 ומכאן שעם כניסתו לתוקף יש לבטל תקנות אלו.


ד.
השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המנהלי:
הואיל והאחים ואחיות נרשמים כבר היום במסגרת התקנות – ההסדרה החדשה אינה צפויה לדרוש תוספת תקציב או תקנים באורח קבוע.
ה.
להלן נוסח הצעת החוק:







תזכיר חוק האחיות, התשע"ב -2012


פרק א': הגדרות

הגדרות
1.                 


"אח מורשה"

מי שנרשם במרשם וקיבל רישיון לעסוק באחיות  לפי פרק ג'

"ארגון יציג של אחים ואחיות"

הארגון שמייצג לדעת השר את המספר הגדול ביותר של האחים והאחיות בישראל;

"האח הראשי"

האח הראשי הארצי במשרד הבריאות; 

"המנהל"

המנהל הכללי של משרד הבריאות או משנהו וכל נושא משרה במשרד הבריאות שהמנהל מינה אותו למלא תפקידים על פי חוק זה;

"השר"

שר הבריאות;

"ועדה מייעצת"

ועדה שהוקמה לפי הוראות סעיף 17;

"חוק ביטוח בריאות ממלכתי"

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד - 1994[2]

"מבקש רישוי"

מי שהגיש בקשה לרישום במרשם לפי סעיף 15;

"מוסד רפואי"

כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, וכן קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

"מחלה מסכנת"

מחלה מסכנת:
(1)                מחלה, לרבות מחלת נפש, העלולה לסכן את בריאותו של אדם        הנמצא בטיפולו של אח מורשה;
(2)                מחלה, לרבות מחלת נפש, או כושר לקוי העלולים לשלול מאח        מורשה את היכולת לעסוק במקצוע האחיות;

"סטודנט לאחיות "

מי שנמצא במסגרת לימודי אחיות במוסד שהכיר בו המנהל לעניין חוק זה;

"עיסוק באחיות"

טיפול בחולים ובריאים, לרבות אבחון חריגה ממצב בריאות רצוי, ביצוע פעולות מצילות חיים, ניהול טיפול סיעודי והתחלת טיפול ראשוני, טיפול בהתאם לתוכנית טיפול רפואית, הפעלת מכשור רפואי, הכשרת מטופלים ומשפחות לתפקוד במצב בריאות לקוי ורפואה מונעת;  וכל פעולה שקבע המנהל בחוזר לפי הוראות פרק ו';

"פקודת בריאות העם"

פקודת בריאות העם, 1940[3]

"תואר אקדמי"

תואר אקדמי – אחד מאלה:
(1)    תואר אקדמי מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה שניתן על ידי מוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל, וכן תואר שהוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 28א לאותו חוק;
(2)    תואר אקדמי שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ושהוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי הדין החל באותה מדינה והמנהל הכיר בו;









פרק ב': עיסוק באחיות

איסור עיסוק
2.       
(א)                 מי שאינו אח מורשה לא יעסוק באחיות.



(ב)                 אין באמור בסעיף (א) בכדי למנוע-



(1)      מרופא מורשה מלעסוק ברפואה לפי פקודת הרופאים והתקנות מכוחה;



(2)      מסטודנט לאחיות מלבצע פעולות באחיות במסגרת לימודיו לאחיות;



(3)      ממי שמורשה לבצע פעולות, שהן בגדר עיסוק באחיות, לפי כל דין;

ייחוד התואר
3.       
(א)   מי שאינו אח מורשה לא ישתמש בתואר אח מוסמך או אח מעשי,  או בכל תואר הדומה לתארים אלה שיש בו כדי להטעות.  



(ב)    לא יציג אדם, במישרין או בעקיפין, את עצמו או את מי שפועל מטעמו, כאח מוסמך או כאח מעשי,  אלא אם אכן אותו אדם הוא אח מורשה.   

איסור התחזות
4.       
 לא יתחזה אדם כמי שמורשה לעסוק באחיות ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע  מהם שהוא מורשה לעסוק באחיות, אלא אם כן הוא אח מורשה.  

איסור העסקה
5.       
לא יעסיק אדם באחיות את מי שאינו אח מורשה.  






פרק ג': מרשם

הקמה וניהול מרשם
6.       
א.   האח הראשי יקים וינהל מרשם; מרשם זה יכלול את כל האחים המורשים;



ב.   במרשם יהיו מדורים אלה:



(1)          מדור אחים מוסמכים;



(2)          מדור אחים מעשיים;



(3)          מדור מיילדות;



(4)          מדור השכלה על בסיסית;



(5)          מדור מומחים באחיות .



ג.      מי שנרשם במרשם יקבל מהאח הראשי רישיון לעסוק במקצוע האחיות בהתאם לרישומו.





תנאים כלליים לרישום במרשם
7.       
מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי להירשם במרשם:



1.      
הוא אדם הגון;


2.      
 מלאו לו 18 שנים;


3.      
הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;


4.      
בעל השכלה מקצועית בהתאם לסעיפים 9 עד 12 לפי העניין;


5.      
עמד בבחינה ממשלתית באחיות  בתוך שלוש שנים מיום עמידתו בתנאי ההשכלה בהתאם לסעיפים 9 עד 12 לפי העניין;


6.      
הוא לא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ולא הוגשו כנגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור.


7.      
הוא בעל ידע בסיסי בשפה העברית;


8.      
 הוא אינו חולה במחלה מסכנת בכפוף לקביעת ועדה רפואית לפי פרק ט;

השכלה מקצועית לרישום במדור אח מוסמך
8.       
(א)  בעל השכלה מקצועית לשם רישום במרשם במדור אח מוסמך הוא מי שנתקיים בו אחד מאלה:  




(1)          בעל תואר אקדמי באחיות, או סיים לימודים באחיות בבית ספר בישראל, שהכיר בו המנהל, והכל בהתאם לתוכנית לימודים לאח מוסמך שאישר האח הראשי ועמד בבחינה שקבע האח הראשי;



(2)          בעל תואר אקדמי באחיות או שסיים לימודים באחיות, בבית ספר מחוץ לישראל, שהמנהל הכיר בו לאחר שהאח הראשי מצא כי תוכנית הלימודים בו שוות ערך לתוכנית הלימודים לאח מוסמך כאמור בסעיף (א)(1), ועמד בבחינה שקבע האח הראשי;  


(ב)  האח הראשי רשאי להתנות הכרה בהשכלה מקצועית מחוץ לישראל כאח מוסמך, אשר לדעתו היא אינה שוות ערך לתוכנית הלימודים לאח מוסמך בישראל, בהשלמת לימודים, בתקופת התנסות, בעמידה בבחינות, כולם או מקצתם.

השכלה מקצועית לרישום במדור אח מעשי
9.       
(א) בעל השכלה מקצועית לשם רישום במרשם במדור אח מעשי הוא מי שנתקיים בו אחד מאלה:



(1) בעל תואר אקדמי באחיות , או סיים לימודים באחיות  בבית ספר בישראל, שהכיר בו המנהל, והכל בהתאם לתוכנית לימודים לאח מעשי שאישר האח הראשי ועמד בבחינה שקבע האח הראשי;



(2) בעל תואר אקדמי באחיות  או שסיים לימודים באחיות , בבית ספר מחוץ לישראל, שהמנהל הכיר בו לאחר שהאח הראשי מצא כי תוכנית הלימודים בו שוות ערך לתוכנית הלימודים לאח מעשי כאמור בסעיף (א)(1), ועמד בבחינה שקבע האח הראשי; 



(ב) האח הראשי רשאי להתנות הכרה בהשכלה מקצועית מחוץ לישראל כאח מעשי, אשר לדעתו היא אינה שוות ערך לתוכנית הלימודים לאח מעשי בישראל, בהשלמת לימודים, בתקופת התנסות, בעמידה בבחינות, כולם או מקצתם.





השכלה מקצועית לרישום במדור מיילדות
10.    
(א)                   בעל השכלה מקצועית לשם רישום במרשם במדור מיילדות  הוא מי שנתקיים בו כל אלה:



(1)           הוא רשום במדור אחים מוסמכים;



(2)           סיים קורס מיילדות במוסד שהכיר בו המנהל ובהתאם לתוכנית לימודים למיילדות שאישר האח הראשי; 



(3)           עמד בבחינות למיילדות שקבע האח הראשי.



(ב)                    האח הראשי רשאי להתנות הכרה בהשכלה מקצועית מחוץ לישראל כמיילדת, אשר לדעתו היא אינה שוות ערך לתוכנית הלימודים למיילדות בישראל, בהשלמת לימודים, בתקופת התנסות, בעמידה בבחינות, כולם או מקצתם.



(ג)                     מי שנרשם במדור מיילדות יקבל מהאח הראשי רישיון לעסוק ביילוד.

השכלה מקצועית לרישום במדור השכלה על בסיסית
11.    
(א)                        בעל השכלה מקצועית לשם רישום במרשם במדור השכלה על בסיסית הוא מי שנתקיימו בו כל אלה:



(1)               רשום במדור אחים מוסמכים ובעל רישיון קבוע לעסוק באחיות ;



(2)                סיים לימודים להשכלה על בסיסית במוסד שהכיר בו המנהל ובהתאם לתוכנית לימודים שאישר האח הראשי;



(3)               עמד בבחינה שקבע האח הראשי.



(ב)                         האח הראשי רשאי להתנות הכרה בהשכלה מקצועית שנעשו מחוץ לישראל לרישום במדור השכלה על בסיסית, אשר לדעתו היא אינה שוות ערך לתוכנית הלימודים להשכלה על בסיסית  בישראל, בהשלמת לימודים, בתקופת התנסות, בעמידה בבחינות, כולם או מקצתם.



(ג)                          מי שנרשם במדור השכלה על בסיסית יקבל מאת האח הראשי תעודת  השכלה על בסיסית.  

השכלה לרישום במדור מומחים באחיות
12.    
(א)                     בעל השכלה לשם רישום במרשם במדור מומחים באחיות  הוא מי שנתקיים בו כל אלה-



(1)                      רשום במדור אחים מוסמכים ובעל רישיון קבוע לעסוק באחיות ;



(2)                      סיים לימודים במוסד שהכיר בו המנהל ובהתאם לתוכנית לימודים שאישר האח הראשי;



(ב)                       האח הראשי רשאי להתנות הכרה בהשכלה במומחיות באחיות  שנעשו מחוץ לישראל לרישום במדור מומחים באחיות , אשר לדעתו היא אינה שוות ערך לתוכנית הלימודים במומחיות באחיות  בישראל, בהשלמת לימודים, בתקופת התנסות, בעמידה בבחינות, כולם או מקצתם.



(ג)                       מי שנרשם במדור מומחים באחיות  יקבל מהאח הראשי תעודת מומחה בתחום התמחותו.  







פרק ד' – היתר זמני והיתר מוגבל

היתר זמני
13.    
(א)        האח הראשי רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת היתר זמני לעסוק באחיות , במקרים הבאים:  



(1)   היה לאח הראשי ספק בדבר הגינותו של מבקש הרישוי או כושרו המקצועי של מבקש הרישוי, לאחר שניתנה למבקש הרישוי הזדמנות לטעון טענותיו; 



(2)    מבקש רישוי בעל השכלה מקצועית באחיות  שסיים לימודיו מחוץ לישראל, ובלבד שנתקיימו לגביו כל הדרישות המפורטות בסעיף 8;



(3)    מבקש רישוי בעל השכלה באחיות  שסיים לימודים באחיות  בבית ספר בישראל, שהכיר בו המנהל ואין בידו תואר אקדמי בסיועד, ובלבד שנתקיימו לגביו כל הדרישות המפורטות בסעיף 8;  



(4)   מי שהותלה רשיונו לפי פרקים ח' או ט' ונסתיימה תקופת ההתליה;



(ב)         היתר זמני כאמור בסעיף קטן א' ינתן למשך שנה אחת; האח הראשי רשאי, לפי שיקול דעתו, לחדש היתר זמני לתקופות נוספות.



(ג)          מבקש רישוי שניתן לו היתר זמני לפי סעיפים 13(א)(1)- (4), ימציא לאח הראשי, בתום תקופת ההיתר, חוות דעת חיובית על תפקודו כאח מורשה במוסד שהכיר בו המנהל לעניין סעיף זה;  נוסח חוות הדעת יקבע על ידי האח הראשי ויובא לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות; לעניין סעיף 13(א)(4) רשאי האח הראשי לפי שיקול דעתו לדרוש גם השלמת לימודים והשתלמויות, תקופת התנסות ועמידה בבחינות.



(ד)         הונח להנחת דעתו של האח הראשי, בהסתמך על חוות הדעת שהמציא מבקש הרישוי, כי מבקש הרישוי כשיר לקבל רישיון קבוע באחיות, יעניק לו רישיון קבוע;



(ה)               מי שיש לו היתר זמני יחזירנו לאח הראשי ביום פקיעת תקפו.



(ו)          סעיפים (א) עד (ה) יחולו גם על רישיון לעסוק ביילוד, על תעודת השכלה על בסיסית ועל מומחיות בשינויים המחייבים.





היתר מוגבל
14.    
(א)   במקרים מיוחדים רשאי האח הראשי, לפי שיקול דעתו, לבקשת מוסד רפואי, להעניק לאדם שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, היתר מוגבל לשם העסקתו במקצוע האחיות באותו מוסד בלבד, לתקופה שיורה ושלא תעלה על שנה ובתנאים שיקבע האח הראשי בהיתר המוגבל, אם הוכח להנחת דעתו שאותו אדם הוא בעל ידע ומומחיות מיוחדים במקצוע האחיות, והעסקתו נדרשת למטרות הוראה, הדרכה או טיפול, ובלבד שאותו אדם הוא בעל הרישיון הנדרש לצורך עיסוק במקצוע האחיות במדינה שבה הוא עוסק באותו מקצוע.




(ב) האח הראשי רשאי לפי שיקול דעתו, להתנות את מתן ההיתר המוגבל בתקופת התנסות, בעמידה בבחינות או בשניהם.



(ג)    האח הראשי רשאי להגביל את תוקפו של היתר מוגבל לזמן, למקום, וכן רשאי הוא לקבוע תנאים והגבלות אחרים ככל שייראה לו.



(ד)   מי שניתן לו היתר מוגבל לפי סעיף זה יראו אותו כבעל רישיון במקצוע האחיות בשינויים המחייבים, לפי העניין, כל עוד ההיתר המוגבל עומד בתוקפו, ובכפוף לתנאים שנקבעו בו.







פרק ה' – הגשת בקשה לרישום

הגשת בקשה
15.    
א.             המבקש להירשם במרשם יגיש בקשתו לאח הראשי ויצרף את כל המסמכים המעידים על עמידתו בתנאי סעיף 8 ובתנאי ההשכלה המקצועית בהתאם לסעיפים 9 עד 12 לפי העניין.



ב.             האח הראשי רשאי לדרוש ממבקש הרישוי הבהרות וכל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך קבלת החלטה בדבר התקיימות תנאי זכאותו לרישום בהתאם לאמור בסעיף 8 ובסעיפים 9 עד 12 לפי העניין.   







פרק ו' – ייחוד פעולות באחיות


16.    
(א)    המנהל, רשאי לקבוע בחוזר פעולות אחיות ייחודיות ותנאים לביצוען והוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של אחים מורשים.



(ב)    המנהל, רשאי לקבוע בחוזר את תחומי המומחיות באחיות ופעולות ייחודיות לבעלי תעודת מומחה באחיות .



(ג)     המנהל רשאי לקבוע בחוזר תחומי עיסוק באחיות ופעולות ייחודיות שיוגבלו לבעלי השכלה מסוימת או לאחים מורשים במדור מסוים. 



(ד)    האח הראשי רשאי לקבוע בחוזר הנחיות והוראות מקצועיות לעיסוק באחיות בהתאם לסעיפים 16 א – ג.



(ה) כל החוזרים לפי סעיפים א' עד ד', יועמדו לעיון הציבור, באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיקבע המנהל.   











פרק ז': ועדה מייעצת


17.    
(א)  המנהל ימנה ועדה מייעצת לעניין חוק זה.



(ב) בוועדה המייעצת יהיו שבעה חברים, ואלה הם:



(1)          האח הראשי שישמש כיושב ראש הועדה ;
(2)          אח מוסמך שהוא מנהל האחיות בבית החולים הרשום לפי סעיף 25 לפקודת בריאות העם המסונף למוסד מוכר להשכלה גבוהה (להלן- בית חולים אוניברסיטאי);
(3)          אח מוסמך שהוא נציג מנהלות האחיות של קופת החולים כהגדרתן  בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
(4)          אח מוסמך, המכהן כראש חוג לאחיות במוסד מוכר להשכלה גבוהה;
(5)          אח מוסמך, נציג הארגון היציג של האחים והאחיות בישראל.
(6)          מיילדת, נציגת הארגון היציג של האחים והאחיות בישראל.
(7)          נציג השר או המנהל;





תפקידי הוועדה המייעצת
18.    
(א)                    הועדה המייעצת תייעץ לשר ולמנהל, בנושאים אלה:



(1)          תחומי מומחיות;
(2)          השכלה על בסיסית;
(3)          קביעת פעולות אחיות ייחודיות;
(4)          התקנת תקנות לפי סעיף 41(ב);
(5)          כל עניין שלדעת השר או המנהל יש צורך להביאו בפני הוועדה להתייעצות לשם ביצוע חוק זה ותקנותיו.  

סדרי עבודת הוועדה המייעצת
19.    
 הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

תקופת כהונה
20.    
(א)           חברי הוועדה המייעצת יתמנו לתקופה של ארבע שנים, למעט האח הראשי,  ואפשר לשוב ולמנותם לתקופה נוספת אחת של ארבע שנים.



(ב)           בתום תקופת הכהונה המפורטת בסעיף קטן א', יוחלפו חברי הועדה, ככל שהדבר אפשרי.







פרק ח': משמעת

עבירות משמעת
21.    
אח מורשה שעשה אחד מאלה, עבר עבירות משמעת:



(1)  נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;
(2)  גילה חוסר יכולת או רשלנות בעת עיסוקו המקצועי;
(3)   ביצע פעולה באחיות  שאינו כשיר לבצעה בניגוד להוראות המנהל לפי פרק ו';
(4)  הפר הוראה מהוראות תקנות הרופאים (ביצוע פעולות חריגות), תשס"א-2001;
(5)  הפר הגבלה שנקבעה לו בהיתר המוגבל לפי סעיף 14;
(6)  הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996[4];
(7)   הורשע בפסק דין סופי, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית שמפאת מהותה חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעיסוק באחיות .

קובלנה
22.    
נוכח היועץ המשפטי למשרד הבריאות או עורך דין, עובד המדינה, שהוא הסמיך לכך (להלן-"התובע") כי יש ראיות לכאורה לכך שאח מורשה עבר עבירת משמעת יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת.

מינוי ועדות משמעת
23.    
(א) השר ימנה ועדת משמעת.



(ב) ועדת משמעת תדון ותחליט בקובלנות שהוגשו לה לפי סעיף 21.



(ג)   בועדת משמעת יהיו 3 חברים, ואלה הם:



(1)          משפטן הכשיר להתמנות כשופט של בית משפט שלום, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)          אח מוסמך, שהוא נציג האח הראשי;
(3)          אח מוסמך, שהוא נציג ארגון יציג של האחים והאחיות.

כהונת חברי ועדת המשמעת
24.    
השר ראשי לקבוע תקנות לעניין כהונתם של חברי ועדת המשמעת, לרבות לעניין דרכי המינוי, סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה.

פסילת חבר ועדת משמעת
25.    
(א) בבירור הקובלנה תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.
(ב) לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים כאמור.
(ג)   נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, יחליט בה חבר ועדת המשמעת לאלתר ולפני שועדת המשמעת תיתן כל החלטה אחרת.
(ד)  על כל החלטת חבר ועדת המשמעת בעניין פסלות, רשאים תובע או נקבל לערער בפני בית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מיום המצאת ההחלטה.

סדרי עבודת ועדת המשמעת
26.    
(א) ועדת משמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם קבעה אחרת.



(ב)  דיון משמעתי יתנהל בפני התובע והנקבל, אך רשאית ועדת המשמעת לנהל דיון שלא בפני הנקבל אם עורך דינו התייצב במקומו, או אם נעדר הנקבל מישיבה בלא סיבה מספקת ובלבד שהוזהר שאם ייעדר בלא סיבה מספקת ראשית הוועדה לדון בעניינו שלא בפניו.



(ג)   על דיון בדלתיים סגורות כאמור בסעיף זה יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום שבסעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984[5], לפי העניין ובשינויים המחויבים.

סמכויות עזר
27.    
(א)  המניין החוקי בישיבות ועדת המשמעת הוא כל חבריה.



(ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות חבריה.



(ג)   הוועדה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

סדרי דין
28.    
שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר, יקבע בתקנות את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, או בכל עניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות תפעל הוועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר. 

דיני ראיות
29.    
ועדת משמעת אינה כפופה לדיני הראיות, למעט דיני ראיות חסויות וחסינות עדים כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש][6], אלא במידה שהדבר נקבע בתקנות שהתקין שר המשפטים בהתייעצות עם השר.

פסק דין במשפט פלילי
30.    
  ממצאים ומסקנות בהכרעת דין בפסק הדין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך משמעתי נגד אותו נקבל.

אמצעי משמעת
31.    
מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא להטיל עליו אחד או יותר מאמצעי המשמעת הבאים:



(1)  התראה;
(2)  נזיפה;
(3)  קנס בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977[7] (בחוק זה-חוק העונשין);
(4)  התלייה או ביטול רישיונו לעסוק במקצוע האחיות.
(5)  מתן היתר מוגבל;
(6)  קביעת תנאים להמשך עיסוק במקצוע האחיות לרבות דרישה לביצוע השתלמויות, השלמת לימודים ועמידה בבחינות.

אמצעים משמעתיים על תנאי
32.    
(א)  החליטה ועדת משמעת על התליית רישיון לפי הוראות סעיף 31, רשאית היא להורות בהחלטתה שההתליה, תהא על תנאי;



(ב)  נקבל שהוחלט לנקוט נגדו התליה על תנאי, לא תינקט נגדו התליה כאמור אלא אם כן עבר, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת (בסעיף זה- תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שקבעה הוועדה בהחלטתה (בסעיף זה- עבירת משמעת נוספת) וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירת משמעת נוספת כאמור.



(ג)   תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר ההתליה על תנאי, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

העמדת החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לעיון הציבור
33.    
(א)  מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת והחלטתה הפכה סופית, יעמיד האח הראשי את דבר החלטת ועדת המשמעת בקובלנה בציון שמו של הנקבל לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיקבע המנהל ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה.



(ב)  מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל לא עבר עבירת משמעת, והחלטתה הפכה סופית, יעמיד האח הראשי לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיקבע המנהל את נוסח ההחלטה שהותר לפרסום על ידי ועדת המשמעת ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה; ועדת המשמעת תקבע את הנוסח שיותר לפרסום, תוך עילום שם הנקבל והשמטת פרטים שיש בהם כדי לזהותו, אלא אם כן הורתה אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה; לבקשת הנקבל, תפרסם הוועדה את החלטתה בציון שמו.





התליית ביניים
34.    
(א)  היה למנהל יסוד סביר לחשד שאח מורשה גרם ברשלנות חמורה למותו של מי שהיה בטיפולו או לפגיעה חמורה בו, או שהוגש נגדו כתב אישום, רשאי הוא, על פי המלצת ועדה מיוחדת שיכונן לענין זה, ולאחר שניתנה לאח המורשה הזדמנות לטעון את טענותיו בפני ועדה זו, להתלות את רשיונו או להגביל את תחומי עיסוקו לתקופה שיקבע;



(ב)  הרכב הועדה המיוחדת כאמור בסעיף (א) יהיה לפי האמור בסעיף 23(ג).



(ג)   הועדה המיוחדת תגיש את המלצתה למנהל בתוך פרק הזמן שקבע;  לפי בקשת הועדה, רשאי המנהל להאריך את התקופה לתקופה נוספת שלא תעלה על שישים ימים.



(ד)   לא הגישה הועדה את המלצתה למנהל תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), רשאי המנהל להתלות או להגביל את רשיונו של האח המורשה כאמור בסעיף קטן (א) אף בלא המלצה כאמור, ובלבד שהתייעץ ביועץ המשפטי לממשלה או במשנהו ושניתנה לאח המורשה הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו לפניהם.

ערעור
35.    
(א)  התובע והנקבל רשאים, בתוך ארבעים וחמישה ימים לאחר המצאת החלטת המנהל, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי; אין בהגשת הערעור כדי למנוע או לעכב ביצוע החלטת המנהל שעליה הוגש הערעור, זולת אם נקבע אחרת על ידי בית המשפט המחוזי או על ידי המנהל.



(ב)  על החלטת בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון או אם ניתנה רשות לכך בפסק הדין.

שיפוט פלילי ומשמעתי
36.    
הרשעה או זיכוי בפלילים אינם מונעים נקיטת אמצעי משמעת בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך משמעת לפי פרק זה או לפי כל דין אינם מונעים אישום בפלילים.







פרק ט' – כשירות רפואית

כשירות רפואית
37.    
(א)  היה למנהל חשש סביר שסטודנט לאחיות, מבקש רישוי או אח מורשה חולה במחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש ממנו להתייצב בפני ועדה רפואית שימנה, שיהיו חברים בה שלושה רופאים בעלי ידע ומומחיות בעניין הנדון בפניה, ואח מוסמך שיהיה נציג האח הראשי, ולהיבדק בכל בדיקה רפואית שתקבע הוועדה.



(ב)  המנהל והוועדה הרפואית רשאים לדרוש מכל אדם מידע המצוי בידיו לעניין מצבו הרפואי של מבקש רישוי או אח מורשה לצורך מילוי תפקידיה לפי סעיף זה.



(ג)     קבעה הוועדה הרפואית כי סטודנט לאחיות, מבקש רישוי או אח מורשה, אינו כשיר לעיסוק באחיות , לתקופה או לצמיתות, או כי הוא כשיר לעסוק במקצוע בתנאים שקבעה, יורה המנהל, לפי העניין, על איסור עיסוקו של הסטודנט באחיות במסגרת לימודיו, על אי-רישומו של מבקש הרישוי או על ביטול רישיונו של אח מורשה, על התלייתו או על התנייתו, בתנאים שקבעה הוועדה הרפואית, לאחר שנתן לסטודנט לאחיות, למבקש הרישוי או לאח המורשה הזדמנות לטעון טענותיו בתוך זמן סביר.  



(ד)   סירב סטודנט לאחיות, מבקש רישוי או אח מורשה לדרישה להתייצב בפני הוועדה הרפואית, או סירב להיבדק בבדיקה שקבעה, בתוך פרק זמן סביר שקבעה הוועדה, רשאי המנהל, לפי העניין, להורות על הפסקת לימודיו של הסטודנט לאחיות, לעכב את רישומו של מבקש הרישוי במרשם ולבטל, להתלות או להתנות, את רישיונו של אח מורשה, כל עוד לא מילא אחר הדרישות האמורות לאחר שנתן לסטודנט לאחיות, למבקש הרישוי או לבעל הרישיון התראה בכתב על כך.



(ה)  לצורך מילוי תפקידיה, יהיו לוועדה הסמכויות הנתונות לוועדת המשמעת לפי סעיף 27.







פרק י': עונשין והוראות כלליות

עונשין
38.    
העושה אחד מאלה, דינו- מאסר שנה או הקנס האמור בסעיף 610א)(2) לחוק העונשין:
(1)  משתמש בתואר אח מורשה או בכל תואר הדומה לתואר זה עד כדי להטעות או מציג עצמו או את מי מטעמו ככזה והוא אינו אח מורשה, בניגוד להוראות סעיף 3;
(2)    מתחזה לאדם המורשה לעסוק באחיות או משתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא מורשה לעסוק באחיות והוא אינו אח מורשה בניגוד להוראת סעיף 4;
(3)  ביצע פעולת אחיות שאינה בתחום השכלתו ורישומו במרשם כפי שקבע המנהל לפי פרק ו';
(4)  מעסיק אדם שאינו אח מורשה בניגוד להוראת סעיף 5;

ביטול תעודה
39.    
האח הראשי רשאי לבטל רישיון או תעודת מומחה לאחר שנתן לבעל הרישיון או התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי התעודה ניתנה לו על סמך מידע כוזב.

חובת דיווח
40.    
אח מורשה ידווח לאח הראשי ללא דיחוי אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרישיון, לרבות תנאי בעניין כשירות רפואית, או אם נתקיים בו תנאי שבשלו המנהל או ועדת המשמעת רשאים לבטל את הרישיון שברשותו או להתלותו.

ביצוע ותקנות
41.    
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות אלו-



(א)           תקנות בדבר אגרות בעד בקשה לקבלת רישיון, בעד בחינות שקבע האח הראשי ובעד השתלמויות או הכשרות מקצועיות.



(ב)           תקנות לקביעת כללים לפרסומות לעיסוק באחיות .

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים
42.    
בחוק בתי משפט לעניינים מינהלים, התש"ס-2008[8], בתוספת הראשונה, בפרט 21, בסופו יבוא:
"(25) החלטה של המנהל או האח הראשי לפי חוק העיסוק באחיות  התשע"א - 2011."

ביטול תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ"ט – 1988
43.    
תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ"ט-1988 יבוטלו.

ביטול תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א- 1981
44.    
תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א – 1988 יבוטלו.

תיקון חוק זכויות החולה, התשנ"ו - 1996
45.    
 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, בסעיף 2 –
בהגדרת "מטפל", במקום "אח או אחות", יבוא "אח מורשה"

תקנות הרופאים ביצוע פעולות חריגות
46.    
בתקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות) יראו   "אחות מוסמכת" ו "אחות מעשית", כאח מורשה לפי חוק זה.




[1] ראה בג"צ 6290/93 אביטל זילכה נגד המנהל הכללי של משרד הבריאות
[3] ע"ר 1940, תוס' 1, עמ' 191
[4] ס"ח התשנ"ו, עמ' 327.
[5] ס"ח התשמ"ד, עמ' 198.
[7] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.
[8] ס"ח התש"ס, עמ' 190; התשס"ז, עמ' 384.
פורסם על ידי ב-
תוויות: , , , ,

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)