יום שני, 28 בינואר 2008

הצעת חוק הסיעוד - אריה אלדד 2008



הכנסת השבע-עשרה


הצעת חוק של חבר הכנסת
אריה אלדד
פ/3325/17                 
הצעת חוק הסיעוד, התשס"ח–2008
פרק א': מטרת החוק
מטרת החוק
1.
מטרת חוק זה היא להסדיר את העיסוק במקצוע סיעוד לשם שמירה על רמה מקצועית והתנהגות הולמת של העוסקים במקצוע.

פרק ב': הגדרות
הגדרות
2.
בחוק זה –


"אחות" – אחות הרשומה בפנקס לפי חוק זה כאחות מעשית או כאחות מוסמכת;


"אחות בעלת תואר מומחה" – אחות מוסמכת שקבלה תואר מומחה בהתאם לסעיף 18 לחוק;


"אחות מוסמכת" – אחות שנרשמה בפנקס בהתאם לסעיף 9(א) לחוק;


"אחות מעשית" – אחות שנרשמה בפנקס בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק;


"ארגון יציג של אחיות" – הארגון המייצג לדעת השר את המספר הגדול ביותר של אחיות בישראל;


"בית חולים" – בית חולים רשום לפי פקודת בריאות העם, 1940[1];


"אחות ראשית" – אחות ראשית ארצית במשרד הבריאות, בהתאם לפרק ה' לחוק;


"המנהל" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה;


"השתלמות מוכרת" – השתלמות לפי סעיף 17;


"ועדה מייעצת " – ועדה שהוקמה לפי סעיף 21;


"ועדה רפואית" – ועדה שמונתה לפי סעיף 34;


"מומחיות מוכרת" – ענף בעיסוק של אחיות שהוכר כמומחיות לפי סעיף 19;


"מוסד רפואי" – כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם;


"מועצת האחיות" – מועצה שמונתה לפי סעיף 18 לחוק;


"מחלה מסכנת" – אחת מאלה:



(1)       מחלה לרבות מחלת נפש, או מצב בריאות העלולים לסכן בריאות האדם הנזקק לשירותיה של אחות;



(2)       מחלה או כושר לקוי העלולים לשלול מאחות את היכולת לעסוק במקצוע לחלוטין, זמנית או חלקית;


"מיילדת" – מומחיות מוכרת לפי סעיף 18;


"עיסוק בסיעוד" – עיסוק מקצועי כמשלח יד, שנעשה על ידי אחות, בהתאם להכשרה שקיבלה כאחות מוסמכת או כאחות מעשית, לפי העניין, לרבות: טיפול הדרוש לחולה במסגרת סמכויותיה והכשרתה;


"פנקס" – פנקס לרישום אחות כאמור בסעיף 15;


"קופת-חולים" – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994[2] (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי);


"תעודה" – תעודה קבועה, זמנית או היתר מוגבל;


"פקודת בריאות העם" – פקודת בריאות העם[3];


"תואר אקדמי" – תואר אקדמי מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958[4], שניתן על ידי מוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל, וכן תואר שהוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 28א לאותו חוק;


"תלמיד סיעוד" – מי שלומד סיעוד במוסד שהכירה בו האחות הראשית, לקראת רישומו בפנקס;


"תקנות בריאות העם" – תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ"ט–1988[5]; תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א–1981[6];


"השר" – שר הבריאות.

פרק ג': ייחוד העיסוק
ייחוד העיסוק
3.
לא יעסוק אדם בסיעוד אלא אם כן הוא רשום בפנקס ובידו תעודה לעסוק בסיעוד. לא יראו כעיסוק בסיעוד, פעולה שעשה אדם באקראי ובתום לב או במהלך עיסוקו במקצועו כדין.
איסור העסקה
4.
לא יעסיק אדם אחות אשר אינה רשומה בפנקס.
איסור התחזות
5.
לא יתחזה אדם לאחות ולא ישתמש בתואר אחות או בתואר הדומה לו עד כדי להטעות, אלא אם כן הוא מקיים את התנאים בחוק זה.
ייחוד פעולות
6.
המנהל רשאי לקבוע פעולות סיעוד ייחודיות לאחר התייעצות עם מועצת האחיות, אותן רשאית לבצע אחות מוסמכת, אחות בעלת השתלמות מוכרת, אחות בעלת תואר מומחה, ואחות מעשית, לפי העניין.
תלמיד סיעוד
7.
אין באמור בחוק זה כדי למנוע מתלמיד סיעוד לעסוק בסיעוד בבית חולים בפיקוחו של מורשה לעסוק בסיעוד ובכפוף לתנאי המוסד שבו הוא לומד.
עוזר לאחות
8.
מוסד רפואי רשאי להעסיק, בפיקוחה האישי והישיר של אחות מוסמכת, עוזר לאחות, ובלבד שלא יתיר לו לטפל בחולה באופן עצמאי, כשהעניין דורש שיקול דעת או מיומנות מקצועית של אחות; העסקת עוזר לאחות תתבצע במוסד רפואי, או בפיקוחו.

פרק ד': רישום אחיות וניהול הפנקס
זכאות לתעודה ולרישום כאחות בפנקס
9.
המנהל יעניק תעודת אחות למבקש ורישום בפנקס:


(א)
כאחות מוסמכת – אם התקיימו בה כל אלה:



(1)
היא אזרחית ישראלית או בעלת רשיון לישיבת קבע בישראל;



(2)
היא בעלת הכשרה מקצועית כאחות מוסמכת לפי סעיף 10(א) לחוק;



(3)
עמדה בבחינה לאחיות מוסמכות שקבעה האחות הראשית ובלבד שנבחנה כאמור לא יאוחר מתום שלוש שנים מסיום הכשרתה;



(4)
הוכיחה ידיעת עברית בסיסית בדרך שקבע המנהל.


(ב)
כאחות מעשית – אם התקיימו בה כל אלה:



(1)
התנאים בסעיף קטן (א)(1) ו-(4);



(2)
היא בעלת הכשרה מקצועית כאחות מעשית לפי סעיף 10(ב) לחוק;



(3)
עמדה בבחינה לאחיות מעשיות שקבעה האחות הראשית.
הכשרה כאחות
10.
(א)
בעלת הכשרה מקצועית כאחות מוסמכת היא מי שנתקיימו בה אחד מאלה:



(1)
בעלת תואר אקדמי בסיעוד, או סיימה לימודים לאחיות מוסמכות בבית ספר לאחיות מוסמכות בישראל שהכיר בו המנהל, בהתאם לתכנית לימודים שאישרה האחות הראשית;



(2)
תואר שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ כאחות מוסמכת, יוכר לעניין חוק זה, אם אותו מוסד מוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי הדין החל באותה מדינה, והאחות הראשית הכירה במוסד, בתואר שניתן על ידיו ובמכלול לימודיו של המבקש לתואר.


(ב)
בעלת הכשרה מקצועית כאחות מעשית היא מי שנתקיימו בה אחד מאלה:



(1)
בעלת תעודת סיום לימודים לאחיות מעשיות במוסד בישראל שהכיר בו המנהל לפני פרסומו של חוק זה בהתאם לתכנית לימודים שאישרה האחות הראשית;



(2)
תואר שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ כאחות מעשית, יוכר לעניין חוק זה, אם אותו מוסד מוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי הדין החל באותה מדינה, והאחות הראשית הכירה במוסד, בתואר שניתן על ידיו ובמכלול לימודיו של המבקש לתואר.


(ג)
האחות הראשית רשאית בהתייעצות עם הוועדה המייעצת להתנות הכרה בהכשרה כאחות מחוץ לישראל, אשר אינה שוות ערך לדעת האחות הראשית, להכשרה כאחות בישראל בהשלמת לימודים, בתקופת התנסות, בעמידה בבחינות, כולם או מקצתם.
רישום בפנקס
ומתן תעודה
11.
(א)      בקשה לקבלת תעודה ולרישום בפנקס תוגש לאחות הראשית בדרך שיקבע השר, תוך ששה חודשים ממועד שנמסר למבקש התעודה על הצלחתו בבחינה.


(ב)       מילא מבקש אחר התנאים המפורטים בסעיף 9, תרשום אותו האחות הראשית בפנקס בהתאם לאותו סעיף; מי שנרשם בפנקס, זכאית לעסוק כאחות בהתאם לרישומו.
פרטים נוספים
12.
האחות הראשית רשאית לדרוש פרטים ומסמכים נוספים ממבקש רישום בפנקס.
דחיית בקשה לרישום בפנקס או מחיקה מהפנקס
13.
(א)
האחות הראשית רשאית, לאחר שהתייעצה בוועדה המייעצת ובאישור המנהל שלא לרשום בפנקס מבקש, אף אם התקיימו בו הוראות סעיף 9, אם מצאה אחד מאלה:



(1)
מבקש הרישום הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה, אין הוא ראוי, להירשם בפנקס כאחות, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינה וכל עוד לא זוכה המבקש בפועל מהעבירות נשוא כתב האישום;



(2)
קיימות נסיבות אחרות לפיהן אין מבקש הרישום מסוגל או ראוי לעסוק בסיעוד ולהירשם בפנקס כאחות;



(3)
נרשם מבקש בפנקס על סמך נתונים כוזבים שמסר או תוך הסתרת עובדות, אשר אילו היו ידועות לאחות הראשית, יש יסוד סביר להניח שלא היתה רושמת אותו בפנקס, רשאית האחות הראשית לאחר יעוץ בוועדה המייעצת לרישוי ובאישור המנהל למחוק את רישומו בפנקס.


(ב)
לא יחליט המנהל כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו בפני הוועדה המייעצת.
היתר מיוחד
14.
(א)
האחות הראשית רשאית, לבקשת מוסד רפואי, לתת לאדם שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, היתר מיוחד לשם העסקתו בסיעוד באותו מוסד בלבד, לתקופה שתורה ושלא תעלה על שלוש שנים, ובתנאים שתקבע בהיתר המיוחד, אם הוכח לדעת האחות הראשית שאותו אדם הוא בעל ידע ומומחיות מיוחדים והעסקתו נדרשת למטרות הוראה, הדרכה או טיפול, ובלבד שאותו אדם הוא בעל השכלה וההכשרה הנדרשות לצורך עיסוק בסיעוד במדינה שבה הוא עוסק במקצוע.


(ב)
נוכחה האחות הראשית שבעל היתר מיוחד לפי סעיף זה הפר תנאי מתנאי ההיתר, רשאית היא באישור המנהל לבטל ההיתר.


(ג)
פקע תוקפו של היתר מיוחד או בוטל, יחזיר המוסד הרפואי בו הועסק בעל ההיתר את ההיתר לאחות הראשית.


(ד)
בהיתר מיוחד לאזרח זר יקבע שם מוסד הרפואי המעסיק, אשר שם בלבד יהיה בעל ההיתר ראשי לעבוד. העסקתו על ידי המוסד הרפואי באחריותו לפי תנאי ההיתר ורמת הכשרתו של בעל ההיתר.


(ה)
ההיתר המיוחד המקורי יינתן למוסד הרפואי המעסיק והעתקו לבעל ההיתר.
ניהול הפנקס ומדוריו
15.
(א)
האחות הראשית, תנהל פנקס אחיות שיכלול רשימת האחיות המורשות, פרטים מזהים, מעמדם המקצועי, תארי מומחה, השתלמויות מוכרות וסוג התעודה; הפנקס יכלול את המדורים הבאים:



(1)
סוג התעודה – אחות מוסמכת או אחות מעשית;



(2)
השתלמות מוכרת לפי סעיף 17 לחוק;



(3)
מומחיות מוכרת לפי סעיף 18 לחוק.


(ב)
הוגבל עיסוקה של אחות לפי חוק זה, או הותלה רשיונה, יירשם הדבר בפנקס.
בדיקת מסמכים
16.
המנהל רשאי לדרוש בכל עת מאחות, שתציג תוך זמן סביר שקבע, את המסמכים המקוריים שעל יסודם נרשמה בפנקס וכן מסמכים ועדויות נוספים בקשר לזכאותה לרישום בפנקס וקבלת התעודה.
השתלמות מוכרת
17.
רשאי להירשם בפנקס במדור השתלמות מוכרת ולקבל תעודת הכרה, מי שנתקיימו בו כל אלה:


(א)
|(1)
רשום בפנקס במדור אחות מוסמכת או אחות מעשית;



(2)
סיים השתלמות מוכרת בנושא, בתוכנית לימודים, במשך זמן ובמקום שהכירה בהם האחות הראשית;



(3)
הוא עמד בבחינות ממשלתיות שהכירה בהן האחות הראשית ובמתכונת שקבעה.


(ב)
המנהל רשאי לקבוע בצו בתוספת הראשונה ייחוד פעולות בעיסוק כאחות למי שרשומה בפנקס כבעלת תחום השתלמות מוכרת.


(ג)
האחות הראשית רשאית להכיר, בהשתלמות מוכרת שנעשתה מחוץ לישראל, וכן רשאית היא להתנות מתן ההכרה בהשתלמות כאמור, בהשלמת לימודים, בתקופת התנסות ובעמידה בבחינות, כולם או מקצתם.
מומחיות מוכרת וייחוד פעולות
18.
(א)
השר, לאחר התייעצות עם מועצת האחיות, רשאי לקבוע:



(1)
קביעת ענפי מומחיות למקצוע האחות;



(2)
תנאים לביצוע התמחות;



(3)
מסלול ההתמחות ומשך ההתמחות;



(4)
תנאים להכרה במוסדות להתמחות;



(5)
בחינות התמחות;



(6)
ייחוד פעולות המפורטות בתוספת השניה.


(ב)
יוחדה פעולה כאמור בסעיף קטן (א)(6), לא תבוצע הפעולה אלא על ידי בעלת תואר מומחה באותו ענף.


(ג)
אין בסעיף זה כדי למנוע ממתמחה, ביצוע פעולה כאמור בסעיף קטן (ב) במסגרת התמחותו, בפיקוחה של בעלת תואר מומחה באותו ענף, ובמסגרת מוסד מוכר להתמחות כאמור בסעיף קטן (א)(4).


(ד)
המנהל רשאי לקבוע בצו בתוספת השניה ייחוד פעולות בעיסוק כאחות למי שרשומה בפנקס כבעלת מומחיות מוכרת.


(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע בצו שפעולה שיוחדה לענף מומחיות מסוים תמשיך להתבצע על ידי אחות שאינה בעלת תואר מומחה באותו ענף, לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שהאחות רשומה בפנקס כאחות מוסמכת.

פרק ה': אחות ראשית
האחות הראשית הארצית
19.
האחות הראשית תהא אחות מוסמכת עובדת המדינה והיא כפופה למנהל.
תפקידי האחות הראשית
20.
תפקידי האחות הראשית הנם לייעץ לשר ולמנהל בכל עניין הנוגע לעיסוק כאחות בישראל, וכן למלא תפקידים על פי חוק זה, לרבות:


(1)       רישום אחיות בפנקס על פי מדוריו כאמור בסעיף 15 לחוק זה;


(2)       ייעוץ בכל הנוגע לחוק זה ולתקנות על פיו;


(3)       קביעת סטנדרטים מקצועיים והנחיות מקצועיות בעיסוק כאחות, התאמת המקצוע לשינויים, גישות וטכנולוגיות ברפואה וקביעת תוכניות הלימוד והבחינות בהתאם.

פרק ו': ועדה מייעצת



מינוי ועדה
מייעצת
21.
(א)
השר ימנה ועדה מייעצת בת שבעה חברים (להלן – ועדה מייעצת) ואלה הם:



(1)
נציגת האחות הראשית; והיא תהיה יושבת ראש;



(2)
אחות מוסמכת עובדת בית חולים ציבורי;



(3)
אחות מוסמכת מתחום השירותים הציבוריים בקהילה;



(4)
אחות מוסמכת מתחום ההכשרה האקדמית לסיעוד;



(5)
אחות מוסמכת נציגת הארגון היציג של האחיות;



(6)
שתי אחיות מעשיות.


(ב)
השר ימנה את חברי הוועדה מתוך רשימה שתוגש לו על ידי הארגון היציג של האחיות.
תפקידי הוועדה המייעצת
22.
הוועדה המייעצת לרישוי תייעץ לשר בנושאים אלה:


(1)       הכשרה מקצועית;


(2)       בחינות;


(3)       קביעת פעולות ייחודיות;


(4)       כללי אתיקה לבעלי תעודה.
נוכחות חברים בוועדה המייעצת
23.
נוכחות שלוש מחברי הוועדה המייעצת, ובהם היושבת ראש, תהווה מנין חוקי לישיבות והחלטות הוועדה .
קבלת מידע על ידי הוועדה המייעצת
24.
(א)
(1)       הוועדה המייעצת רשאית להזמין מבקש רישום בפנקס, להתייצב בפניה, ולקבל ממנו פרטים על לימודיו, לרבות מסמכים מקוריים המעידים על הכשרתו ועיסוקו כאחות; הוועדה המייעצת לא תמליץ על סירוב לרישום בפנקס, אלא לאחר שנתנה למבקש הזדמנות להופיע בפניה ולטעון טענותיו;



(2)       הוועדה המייעצת רשאית להזמין אדם לבוא לפניה ולהעיד או להציג דבר לצורך מתן החלטה בעניין הנדון בפניה;



(3)       דרשה הוועדה המייעצת, ממבקש רישום בפנקס, להעיד או להציג דבר בפניה, וסרב לעשות כן ללא צידוק המניח את דעת הוועדה, רשאית הוועדה להימנע מלדון בבקשה לרישום בפנקס, או להמליץ בפני האחות הראשית שלא לרשום את המבקש בפנקס כל עוד לא התקבלה החלטה אחרת על ידי הוועדה.


(ב)
התבקשה הוועדה המייעצת על ידי המנהל, לבדוק מסמכים שבגינם נרשמה אחות בפנקס, או מסמכים אחרים הקשורים לרישום בפנקס, יהיו לוועדה הסמכויות הנתונות לה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.


(ג)
ראתה הוועדה המייעצת כי קיים חשד שאחות השיגה רישומה בפנקס על סמך טענה כוזבת, תודיע על כך לאחות הראשית ולמנהל, ורשאית היא להמליץ על נקיטה בהליכי משמעת.
תקופת כהונה בוועדה המייעצת
25.
תקופת כהונה של חבר בוועדה המייעצת תהיה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים, וכן למנותו שוב לאחר הפסקה של שלוש שנים רצופות לפחות.
סדרי עבודת הוועדה המייעצת
26.
ועדה מייעצת תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
מינוי ועדות
משנה
27.
הוועדה המייעצת רשאית להיעזר בעבודתה בוועדות משנה, בתנאי שלפחות אחד מחברי ועדת המשנה הנו חבר הוועדה המייעצת.

פרק ז': מועצת האחיות
מועצת האחיות
28.
(א)
השר ימנה אחיות למועצת האחיות שתהייה בת 27 חברים וממלאי מקומם (להלן – מועצת האחיות) ואלה הם:



(1)
האחות הראשית;



(2)
אחות נציגת משרד הרווחה והשירותים החברתיים;



(3)
אחות נציגת משרד הביטחון;



(4)
שמונה חברים נציגי הארגון היציג של אחיות מתוך רשימה שהגיש לו הארגון; לא הוגשה רשימה כאמור תוך 60 ימים מדרישת השר לכך, ימנה השר במקום חברים אלו, שמונה אחיות מוסמכות לפי שיקול דעתו והכל ובלבד שארבע מתוכן הן בעלי תואר מומחה – כל אחת בענף שונה של מומחיות קלינית בסיעוד;



(5)
חמישה חברים נציגי הגוף המייצג לדעת השר את רוב האחיות הראשיות של בתי החולים בישראל מתוך רשימה שהגיש לו הגוף; לא הוגשה רשימה כאמור תוך 60 ימים מדרישת השר, ימנה השר במקום חברים אלו, חמש אחיות מוסמכות שהן אחיות ראשית של בתי חולים לפי שיקול דעתו, ובלבד שלפחות שלוש מהן הן בעלות תואר מומחה, כל אחת בענף שונה של מומחיות קלינית בסיעוד;



(6)
חבר נציג אחד לכל אחת מקופות החולים המוכרות; ובלבד שלפחות שניים מהם בעלי תואר מומחה קליני בסיעוד;



(7)
שתי אחיות מוסמכות נציגות בריאות הציבור, בעלות תואר מומחה בבריאות הציבור;



(8)
חמש אחיות מוסמכות, נציגות ההכשרה האקדמית לסיעוד בישראל ובלבד שהן בעלות תואר מומחה, כל אחת בענף מומחיות שונה בסיעוד.


(ב)
יושבת ראש מועצת האחיות תמונה מבין חבריה על ידי רוב חבריה.


(ג)
הכיר השר בתארי מומחה, תהיה נציגות במועצה לכל תואר מומחה במספר שווה ככל הניתן, אך רשאית המועצה לבקש מהשר שלא להפסיק כהונתה של חברת המועצה שאינה בעלת תואר מומחה כאמור, עד לתום תקופת כהונתה במועצה.


(ד)
עד למתן הכרה בתארי מומחה, יהיו חברי מועצת האחיות אחיות מוסמכות בעלות השתלמות מוכרת, בתחומים המוכרים בפנקס במדור השתלמות מוכרת, ועסקה למעשה בתחום ההשתלמות המוכרת, במוסד מוכר, חמש שנים לפחות.
תפקידי מועצת האחיות
29.
תפקידי מועצת האחיות הם:


(1)       לייעץ לשר בעניינים, אחרים הנוגעים לעיסוק כאחות בישראל;


(2)       לייעץ לשר בכל הנוגע למומחיות מוכרת, כאמור בסעיף 18 (א);


(3)       לייעץ לשר בכל הנוגע לקביעת התנהגות אתית של אחות, קודים אתיים ואכיפתם.
 נוכחות חברים במועצת האחיות
30.
נוכחות שלושה עשר חברים במועצת האחיות, ובהם היושבת ראש והאחות הראשית תהווה מנין חוקי לישיבות המועצה; החלטות מועצת האחיות תתקבלנה ברוב דעות.
תקופת כהונה במועצת האחיות
31.
(א)      תקופת כהונה של חבר במועצת האחיות תהיה לתקופה של שלוש שנים, אך ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים, וכן למנותו שוב לאחר הפסקה של שלוש שנים רצופות לפחות.


(ב)       נפטר חבר במועצת האחיות, התפטר או בוטל מינויו, ימנה שר הבריאות חבר אחר תחתיו, והוא יכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שבמקומו נתמנה.


(ג)       קיום מועצת האחיות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר מועצת האחיות, או מחמת ליקוי במינויו של חבר בה, או בהמשך כהונתו.
סדרי עבודת
מועצת האחיות
32.
מועצת האחיות תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
מינוי ועדות
משנה
33.
מועצת האחיות רשאית להיעזר בעבודתה בועדות משנה, בתנאי שלפחות אחד מחברי ועדת המשנה הנו חבר מועצת האחיות.

פרק ח': ועדה רפואית
מינוי ועדה רפואית
34.
המנהל ימנה ועדה רפואית של שלושה רופאים בעלי תואר מומחה, לצורך בדיקת כושרו הנפשי או הגופני של מי שמבקש רישום בפנקס או של מי שרשום בפנקס; המינוי יכול שיהיה כללי או למקרה מסוים; המנהל רשאי למנות לוועדה רפואית אחות מוסמכת שתייעץ לוועדה בכל הנוגע לעיסוק בסיעוד ובכלל זה דרישות התפקיד הפרטני של האחות הנבדקת.
בדיקה רפואית
35.
(א)      היה למנהל חשש סביר כי מבקש רישום בפנקס, או מי שרשום בפנקס, סובל ממחלה מסכנת, רשאי הוא להורות לו להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקה או להציג מסמכים ביחס למצב הרפואי, לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא השגותיו בפניו.


(ב)       הוועדה הרפואית תקבע את המקום שבו תיערך הבדיקה וכן את המועד לבדיקה, שלא יהיה מאוחר משלושה חודשים מיום שהורה המנהל.


(ג)       רשאי המנהל להורות שלא לרשום בפנקס מבקש רישום, כל עוד לא התייצב לפני הוועדה הרפואית ולא נבדק; המנהל רשאי להורות על התליה זמנית של מי שרשום בפנקס ונדרש להופיע בפני ועדה רפואית ולא עשה כן ללא הצדק סביר, וכל עוד לא התייצב בפועל, נבדק ונמצא כשיר לעסוק בסיעוד.
תפקידי הוועדה הרפואית
36.
(א)
 ועדה רפואית רשאית –



(1)
להזמין אדם לבוא לפניה ולהעיד או להציג דבר ובכלל זה מידע רפואי וכל דין האוסר מסירת המידע לא יחול בעניין;



(2)
לחייב עד להעיד בדרך שמעידים בבית משפט;



(3)
לבקש מבית משפט שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה, ליתן צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971[7], לשם גביית עדות;



(4)
לפסוק דמי נסיעה, לינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו מכוח סעיף זה, כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט.


(ב)
דרשה ועדה רפואית מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א) וסירב לעשות כן ללא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאי בית משפט שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לכפות , על פי בקשת המנהל או יושב ראש הוועדה, את הציות להוראותיה בדרך שתיראה לו.


(ג)
שר המשפטים ,בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע סדרי דין לעניין סעיף זה.
התליית רישום
37.
(א)
נוכח המנהל כי מחלה מסכנת של אחות גורמת לסכנה כה דחופה לציבור שאין לחכות לסיום ההליכים בוועדה הרפואית או בערעור לפי סעיף 39, רשאי המנהל להתלות את רישומה בפנקס או להתלות התעודה עד להחלטה הסופית, אך לא לתקופה העולה על שלושה חודשים, ובתנאי שהעביר העניין לטיפולה של הוועדה הרפואית סמוך למתן החלטתו.


(ב)
לא סיימה הוועדה הרפואית את ההליכים בתוך שלושה חדשים, רשאי המנהל, בהמלצת הוועדה הרפואית, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חדשים.
החלטת ועדה רפואית, הגשתה למנהל והחלטתו
38.
(א)
הוועדה הרפואית רשאית,, לקבוע לגבי מבקש רישום בפנקס, או לגבי מי שרשום בפנקס, אחת מאלה:



(1)
הוא כשיר מבחינה רפואית לעסוק בסיעוד ללא תנאי;



(2)
הוא כשיר לעסוק בסיעוד בהגבלות ובתנאים שקבעה הוועדה;



(3)
הוא אינו כשיר מבחינה רפואית לעסוק בסיעוד מחמת מחלה מסכנת.


(ב)
הוועדה הרפואית רשאית להמליץ למנהל לסרב רישום בפנקס, לבטל רישום בפנקס, להתלות רישום בפנקס לתקופה שקבעה או להתנותו בתנאים, הכל לפי העניין; המנהל רשאי, על פי קביעת הוועדה הרפואית והמלצתה, להורות על רישום בפנקס של מבקש רישום, לסרב לרשום בפנקס, להתלות הרישום בפנקס לזמן שקבעה הוועדה , להגביל הרישום בפנקס, או להתנותו בתנאים בהיתר מוגבל מטעמי בריאות, או לבטל הרישום בפנקס.


(ג)
הורה המנהל על בדיקה של מבקש רישום בפנקס לפי סעיף 34, לא ירשם בפנקס כל עוד לא קיבל המנהל את מסקנתה של הוועדה הרפואית והחליט בעניינו.


(ד)
בוטל רישום בפנקס, הותלה או הותנה בתנאים, תחזיר האחות את התעודה למנהל; במקרה של התניית תנאים או הגבלה בעיסוקה, ייתן לה המנהל היתר מוגבל מטעמי בריאות, לפי העניין; לעניין סעיף זה, "היתר מוגבל מטעמי בריאות" – מי שקבלה היתר מוגבל כאמור, לא תעסוק כאחות אלא בהגבלות שנקבעו בהיתר המוגבל ובפיקוחה של אחות הרשומה בפנקס כאחות מוסמכת.
ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים
39.
אחות הרשומה בפנקס או מי שמבקשת רישום בפנקס, הרואה עצמה נפגעת מהחלטת המנהל לפי פרק זה, רשאית לערער על כך לפני בית משפט לעניינים מינהלים, תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נמסרה לה הודעה על כך; לא יהא בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועה של החלטה לפי פרק זה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
חובת סודיות
40.
מי שהגיע אליו מידע לפי פרק זה לגבי מבקש רישום בפנקס או מי שרשום בפנקס, ישמרו בסוד, לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות פרק זה ובכפוף להוראת כל דין או על פי צו של בית משפט לעניינים מינהלים.

פרק ט': חובות אמון
חובות אמון וזהירות
41.
(א)      בעל תעודה יפעל בהגינות ובנאמנות כלפי המטופל וינהג בזהירות ובאחריות בעת הטיפול בו.


(ב)       בעל תעודה ישמור על כבוד מקצוע הסיעוד ויימנע מכל התנהגות שאינה הולמת את כבד המקצוע.
הגבלת פרסומת
42.
(א)
אחות לא תעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקה שיש בה כדי להטעות או שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע או משום פגיעה בציבור.


(ב)
השר, בהתייעצות עם מועצת האחיות, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגים, צורות ודרכים של פרסומת –



(1)
שיש בהם כדי להטעות;



(2)
שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע;



(3)
שישי בהם משום פגיעה בציבור.


(ג)
לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק כאחות, אשר אילו נעשתה בידי אחות היתה אסורה לפי הוראות סעיף קטן (א).


(ד)
אחות, שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקה, חייבת לעשות כל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף קטן (ג).


(ה)
הפר אדם את הוראת סעיף קטן (ג), לעניין אחות מסוימת, חזקה היא כי אותה אחות הפרה את חובתה לפי סעיף קטן (ד), אלא אם כן הוכיחה האחות כי עשתה ככל האפשר כדי למלא את חובתה.


(ו)
הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

פרק י': משמעת
עבירות משמעת
43.
בעל תעודת סיעוד שעשה אחד מאלה, עבר עבירת משמעת:


(1)
התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע ;


(2)
השיג את רישומו בפנקס במצג שווא;


(3)
גילה חוסר אחריות או רשלנות בעת עיסוקו במקצוע;


(4)
הפר הוראה חוזרת של חוק זה;


(5)
הפר הוראה מהוראות פרק ט' לחוק זה;


(6)
הורשע בפסק דין סופי בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית שיש עמה קלון או שיש לה השלכה לדעת המנהל על עיסוקו במקצוע;


(7)
חתימה או מתן, בין במזיד ובין ברשלנות – של מסמך כוזב, מטעה או בלתי הוגן, בקשר לעיסוקו;


(8)
סירב ללא סיבה סבירה להציג בפני המנהל מסמך הקשור ברישום בפנקס על מדוריו השונים.
קובלנה
44.
נוכח המנהל או האחות הראשית כי יש ראיות לכאורה לכך שבעל תעודה עבר עבירת משמעת יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת.
הרכב ועדת
משמעת
45.
(א)
המנהל ימנה ועדת משמעת, אשר תדון בקובלנות שהוגשו לה לפי סעיף 44 , ואלה הם חבריה:



(1)
נציג היועץ המשפטי לממשלה והוא יהיה היושב ראש;



(2)
אחות מוסמכת שהיא עובדת המדינה או עובדת מוסד רפואי ציבורי;



(3)
אחות מוסמכת מתוך רשימה שהגיש הארגון היציג של האחיות למנהל, שאינה עובדת ציבור.


(ב)
חבר ועדת משמעת יתמנה לתקופה של ארבע שנים, אך רשאי המנהל, לשוב ולמנותו מחדש לתקופה אחת נוספת, וכן לשוב למנותו לאחר הפסקה של 4 שנים רצופות לפחות.


(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), התחיל חבר ועדת משמעת לדון בעניין, יהיה רשאי לסיים את העניינים הנוגעים לדיון בו.
כשירות להתמנות כחבר ועדת
משמעת
46.
לא ימנה המנהל לחבר ועדת משמעת מי שהתקיים בו אחד מאלה:



(1)       הוא הורשע בעבירה שיש עמה קלון או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק-דין;


(2)       הוא הורשע בעבירות משמעת או שמתנהל נגדו הליך משמעתי לפי חיקוק.
הפסקת כהונה
47.
חבר ועדת משמעת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:


(1)
התפטר על ידי מסירת מכתב התפטרות למנהל;


(2)
חדל להיות בעל הכשירות שבשלה מונה;


(3)
נבצר ממנו, דרך קבע, לדעת המנהל למלא את תפקידו.
אי-תלות
48.
במילוי תפקידו אין על חבר ועדת משמעת מרות זולת מרותו של הדין.
תובע ותפקידיו
49.
(א)      התובע לפני ועדת המשמעת (בחוק זה – תובע) יהיה עורך דין שהסמיכו לכך היועץ המשפטי לממשלה.


(ב)       לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה, יהיו לתובע הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)[8], וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שעשה התובע.
הדיון בוועדת המשמעת
50.
(א)      ועדת משמעת תדון בדלתיים סגורות.


(ב)       דיון משמעתי יתנהל בפני התובע ומי שהוגשה נגדו קובלנה (להלן – הנקבלת), אך רשאית וועדת המשמעת לנהל דיון שלא בפני הנקבלת באחד מאלה:



(1)       בא כוחה מתייצב במקומה;



(2)       הנקבלת או בא כוחה נעדרים מהישיבה בלא סיבה מספקת, לאחר שהוזהרה שאם תיעדר בלא סיבה מספקת רשאית הוועדה לדון בעניינה שלא בפניה.
דיון בהרכב חסר
51.
נבצר מחבר ועדת משמעת, שאינו יושב ראש הוועדה, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, בהסכמת הצדדים, לפני שני חברי ועדה, אלא אם החליט יושב ראש הוועדה על דחיית הדיון; נבצר מיושב ראש הוועדה להשתתף בדיון, ידחה הדיון.
פסילת חבר ועדה
52.
(א)      תובע או נקבלת רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול עצמו מלישב בדין, אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בברור הקובלנה; נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה הוועדה לאלתר ולפני שתתן כל החלטה אחרת.


(ב)       לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבלת הנסיבות בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן.


(ג)       על החלטת ועדת משמעת בעניין פסלות, רשאים התובע או הנקבלת לערער תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה, לפני בית משפט לעניינים מינהלים .
סדרי דין
53.
שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר, רשאי לקבוע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות, או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.
דיני ראיות
54.
ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות או אם הדבר נקבע בתקנות.
דיון פלילי ומשמעתי
55.
ענישה או זיכוי בהליכים פלילים או משמעתיים על פי דין אחר, אינם מונעים נקיטת הליכים על פי חוק זה, בעבירת משמעת בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעים או זיכוי בהליך לפי חוק זה, אינם מונעים נקיטת הליכים פלילים או הליכים משמעתיים על פי דין אחר נגדה.
פסק דין במשפט פלילי
56.
הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבלת, יראו אותם כמוכחים בהליך ועדת המשמעת כנגד אותה נקבלת.
אמצעי משמעת
57.
(א)
מצאה ועדת המשמעת כי נקבלת עברה עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדה אחד או יותר מאמצעים אלה:



(1)
התראה;



(2)
נזיפה;



(3)
קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977[9];



(4)
התליית הרישום בפנקס לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים;



(5)
ביטול הרישום בפנקס.
ערעור על החלטת ועדת משמעת
58.
(א)      על החלטת ועדת המשמעת רשאים תובע ונקבלת לערער תוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה לפני בית המשפט לעניינים מינהלים.


(ב)       על החלטת בית המשפט לעניינים מינהלים ניתן לערער ברשות לבית המשפט העליון.
התלייה דחופה
59.
היה למנהל יסוד סביר לחשד שבעלת תעודה גרמה ברשלנות לפגיעה חמורה במי שהיה בטיפולה, או הוגש נגד בעלת תעודה כתב אישום על עבירה שיש עמה, בנסיבות העניין, משום קלון, רשאי הוא לבקש מוועדת המשמעת להתלות את התעודה שברשותה, לאחר שניתנה לה הזדמנות לטעון את טענותיה, אף בטרם הוגשה נגדה קובלנה בשל אותו מעשה, שבשלו הותלה הרישום, עד לסיום ההליכים בפני ועדת המשמעת או עד למועד מוקדם יותר שקבעה ועדת המשמעת.


(ב)       לא הוגשה קובלנה בשל אותו מעשה שבשלו הותלתה התעודה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 30 ימים מיום שהותלה התעודה, תבוטל ההתליה.


(ג)       הותלה רישומה של אחות בפנקס לפי סעיף זה והוגשה נגדה קובלנה לפי סעיף 44, רשאי המנהל, על פי המלצת ועדת המשמעת, להאריך את תקופת ההתליה למשך שישה חודשים, עד להחלטת ועדת המשמעת ואם ערערה על ההחלטה, עד לקבלת פסק דין חלוט המבטל את ההחלטה.


פרק י"א: עונשין והוראות שונות
תקנות
60.
(א)
שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו ובכלל זה בנושאים הבאים:



(1)
קביעת הנוהל והטפסים להגשת בקשה לרישום בפנקס וקבלת תעודה;



(2)
קביעת בחינות;



(3)
קביעת תארי מומחה ותחומי השתלמות מוכרת והתנאים לקבלתם בהתאם לסעיפים 17 ו-18 לחוק;



(4)
ניהול רשומות מקצועיות של אחות, החזקתן, שמירתן, הביקורת עליהן וחובת דווח לאחות הראשית;



(5)
קביעת אגרות – בעד בקשה לקבלת תעודה, בעד בחינות, בעד השתלמויות או הכשרות מקצועיות וכן לתשלום תקופתי;



(6)
יצירת מאגר מידע לגבי פרטים אישיים של האחיות;



(7)
אופן פרסום, דרכי פרסום ומקומות פרסום מותרים ואסורים, לעסוק כאחות;



(8)
קביעת כללי אתיקה מקצועית לאחיות.


(ב)
לצורך התקנת תקנות לפי סעיפים קטנים (א)(1) עד (3), יתייעץ השר באחות הראשית ובוועדה המייעצת לרישוי, ולעניין סעיפים קטנים (4) ו-(5) באחות הראשית ובמועצת האחיות.
עונשין
61.
(א)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה:



(1)
עסק כאחות, העסיק אדם כאחות, השתמש בתואר אחות או תואר דומה המרמז על היותו אחות;



(2)
עשה פעולה שיוחדה לבעל תעודה מסוים והוא אינו בעל אותה תעודה כאמור בניגוד להוראות סעיף 6;



(3)
לא שמר בסוד ידיעה שהגיעה אליו בניגוד להוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996[10];


(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, יואשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מינהלי בכיר אחראי למעשה נשוא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:



(1)
שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;



(2)
שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.


(ג)
בית המשפט המרשיע אדם על עבירה לפי חוק זה רשאי בנוסף להטלת העונש להמליץ על ביטול או התליה של התעודה לעסוק כאחות ורשאי המנהל על סמך המלצה כאמור לבטל או להתלות את התעודה לפי העניין.
ערר
62.
הרואה עצמו נפגע, מסירוב המנהל לרשמו בפנקס, או מסירוב להכיר בהשתלמות או בתואר מומחה לפי חוק זה, רשאית לערער על החלטתו, לפני בית המשפט לעניינים מינהליים; על פסק דינו של בית משפט לעניינים מינהליים בערעור, ניתן לערער ברשות לפני בית משפט העליון.
הוראת מעבר
63.
(א)      מי שרשום בפנקס כאחות מוסמכת או כאחות מעשית, לפי תקנות בריאות העם, יגיש בקשה להירשם בפנקס לפי חוק זה, תוך שמונה עשר חודשים מכניסת חוק זה לתוקף וירשם בפנקס לפי חוק זה בשינויים המחויבים וכמפורט בחוק זה.


(ב)       למרות האמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל להיענות לרשום בפנקס מי שהגישה בקשה לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהתקיימו נסיבות המצדיקות את הרישום; ברישום בפנקס לפי סעיף זה רשאי המנהל, להתנות את הרישום, בהשתלמות, בעבודה מעשית בפיקוח, בבחינה, כולם או חלקם, או בתנאי אחר לפי נסיבות העניין.
תחילה
64.
תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו.
ביטול פקודת המיילדות
65.
פקודת המיילדות[11] – בטלה.

תוספת ראשונה

ייחוד פעולות לאחות הרשומה כבעלת תחום השתלמות מוכרת

(סעיף 17 (ב))


(ייחוד הפעולות יקבעו בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה)

תוספת שניה

ייחוד פעולות לאחות הרשומה כבעלת תחום מומחיות מוכרת

(סעיף 18(ד))


(ייחוד הפעולות יקבעו בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה)



דברי הסבר
חוק הסיעוד בא לעגן את העיסוק במקצוע הסיעוד לאחים ואחיות.
סיעוד הוא אחד ממקצועות הבריאות המוכרים על ידי משרד הבריאות שהעוסקים בו חייבים בהכרה במעמד מקצועי, בשל עיסוקה של האחות.
תפקיד האחות כולל אומדן מצב בריאות, מתן טיפול וניהולו, מניעת מחלה ופעולות לקידום בריאות, וביצוע פעולות רפואיות וסיעודיות כולל טיפול מציל חיים.
אחיות נמצאות בשורה הראשונה של הצוות המעניק שירותי בריאות ופועלות במגוון תפקידים ותחומי טיפול שונים.
האחות היא שותף בכיר ופעיל בצוות הרפואי המטפל בחולי ובמניעת חולי.
השפעת עבודת האחות על מצבו הגופני והנפשי של המטופל מחייבת רמה מקצועית ואיכות טיפול בחולה וברפואה מונעת.
מורשת לעסוק כאחות מי שעמדה בתוכנית לימודים מוכרת במוסד אקדמי מוכר או בבתי הספר לאחיות שהוכרו על ידי המנהל ועמדה בבחינת רישוי ממשלתית.
 עד היום שימשו ומשמשות תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א–1981, ותקנות בריאות העם (העוסקים בסיעוד בתי החולים), התשמ"ט–1988, את הממונים על בריאות העם לשמירה ואבטחת כשירות של העוסקים כאחיות, על מנת למנוע עיסוקם של מי שאינם מיומנים לעסוק בכך.
בשנת 1993 הוגש בג"צ 6290/93 אביטל זילכה נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות, מח(4) 631, על ידי אחות מעשית, נגדה הגיש משרד הבריאות קובלנה על חוסר יכולת, חוסר אחריות והתנהגות שאינה הולמת את המקצוע, וזאת בתוקף הסמכות המעוגנת בתקנות.
טענתה היתה כי החקיקה הראשית, כלומר פקודת בריאות העם, עליה מסתמכות התקנות, לא הסמיכה את המנהל להתקין תקנות אשר יסדירו את האפשרות לבטל רישום בפנקס או לקיים הליכים משמעתיים.
השופט תיאודור אור, שהיה אב בית הדין קבע כי "... מתקין התקנות הוסמך להתקנת התקנות ולא רק להסדרת העיסוק במקצוע האחות", בנוסף נאמר כי "הגיע הזמן שחלק מהעניינים יוסדרו בחקיקה ראשית, אשר תהלום את תנאי היום ואת הניסיון שנצבר...יש לקוות, שחקיקתו של חוק זה לא תשתהה..."
הצעת החוק באה להסדיר את העיסוק בסיעוד בחקיקה ראשית לשם שמירה על רמה מקצועית והתנהגות הולמת של העוסקים בו.



---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בשבט התשס"ח – 28.1.08


[1] ע"ר 1940, תוס' 1, עמ' (ע) 191, (א) 239.
[2] ס"ח התשנ"ד, עמ' 156.
[3] ע"ר 1065, תוס' 1, עמ' (ע) 191, (א) 239.
[4] ס"ח התשי"ח, עמ' 191.
[5] ק"ת התשמ"ט, עמ' 227.
[6] ק"ת התשמ"א, עמ' 1339.
[7] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ' 421.
[8] חא"י, כרך א', עמ' (ע) 439, (א) 467.
[9] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.
[10] ס"ח התשנ"ו, עמ' 327.
[11] חא"י, כרך ב', עמ' (ע) 903, (א) 931.
פורסם על ידי ב-
תוויות: , , ,

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)