יום שני, 18 באוקטובר 2010

פ/2001 ישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בתאריך י' חשון תשע"א, 18/10/2010

ישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בתאריך י' חשון תשע"א, 18/10/2010 10:00
חזרה לוועדה
נושאים הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון מס'' 6) (טיפול בידי פסיכולוג מומחה), התש"ע-2010 של חה"כ משה (מוץ) מטלון. (פ/2001)
ח"כים נוכחים
אורי מקלב
יהדות התורה אורלי לוי-אבקסיס
ישראל ביתנו אילן גילאון
מרצ אריה אלדד
האיחוד הלאומי חיים אמסלם
ש"ס חיים כץ
הליכוד משה מוץ מטלון
ישראל ביתנו עפו אגבאריה
חד"ש
הצעות חוק
חוק הפסיכולוגים תיקון מס' 6 טיפול בידי פסיכולוג מומחה (בתיקונים בוועדה)
פרוטוקול

הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 346
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום שני י' בחשוון התשע"א (18 באוקטובר 2010) בשעה 10:00
        
סדר היום

הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון מס' 6) (טיפול בידי פסיכולוג מומחה), התש"ע-

2010, של חה"כ משה (מוץ) מטלון. (פ/2001)
        
חברי הוועדה
חיים כץ – היו"ר
אורלי לוי-אבקסיס
עפו אגבריה
אריה אלדד
חיים אמסלם
אילן גילאון
משה (מוץ) מטלון
אורי מקלב
        
מוזמנים
ימימה גולדברג – פסיכולוגית ארצית, משרד הבריאות
ד"ר גבי לובין – ראש שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות
עו"ד שרונה עבר הדני – משרד הבריאות
פרופ' יואל אליצור – יו"ר מועצת הפסיכולוגים, משרד הבריאות
רענן ירמר – נציג הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית, משרד הבריאות
עו"ד גאל אזריאל – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
חוה פרידמן – מנהלת אגף פסיכולוגיה, משרד החינוך
דוריה לנגלבן-כהן – מזכירה נבחרת, הסתדרות הפסיכולוגים
פרופ' רבקה יעקובי – ראש המגמה לפסיכולוגיה רפואית, ועד הפעולה לתיקון חוק הפסיכולוגים
חנה שטרום-כהן – יו"ר הפורום המקצועי של הפסיכולוגים והעו"סים
אבי אפרתי – פסיכולוג קליני, איגוד הפסיכולוגים הקליניים בישראל
ד"ר רבקה דוידוביץ' אפשטיין – איגוד הפסיכולוגים הקליניים בישראל
ד"ר דורית מעוז – נציגת ועד האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה
עמוס ספיבק – יו"ר החטיבה הקלינית, איגוד הפסיכולוגים הקליניים בישראל
ד"ר טלי וישנה – פסיכיאטרית בכירה, שירותי בריאות כללית
דוד ירון – ממונה בריאות הנפש מחוזי, קופת חולים מאוחדת
ד"ר אילנית חסון-אוחיון – פסיכולוגית שיקומית, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' דני קורן – ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית, אוניברסיטת חיפה
פרופ' רבקה יעקובי – ראש המגמה לפסיכולוגיה רפואית, המכללה האקדמית ת"א
ד"ר דנה מרגלית – מרכז אוניברסיטאי אריאל
עו"ד חיה זינגר
        
ייעוץ משפטי
שמרית שקד-גיטלין; יעקבית ישפה
        
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
        
דובר הוועדה
אורי מיכאל
        
רשמת פרלמנטרית
שרון רפאלי
הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון מס' 6) (טיפול בידי פסיכולוג מומחה), התש"ע-2010, של
חה"כ משה (מוץ) מטלון. (פ/2001)
        
היו"ר חיים כץ
בוקר טוב. יום ב' בשבוע, י' בחשוון, 18 באוקטובר 2010. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום:הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון מס' 6) (טיפול בידי פסיכולוג מומחה), התש"ע-2010, של חבר הכנסת מוץ מטלון, פ/2001, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
חבר הכנסת מוץ מטלון, אם יש לך מה להגיד, בבקשה.
        
משה (מוץ) מטלון
תודה רבה, אדוני היושב ראש. בוקר טוב לך ולכל חברי הוועדה, כולל צוות הוועדה שהכינו את הצעת החוק הזאת להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
הנושא הזה הועלה בפניי לפני מספר חודשים לא רב, וככל שהתעמקתי בנושא מצאתי שבהחלט יש מקום לגרום לשינוי המתבקש, וכפי שעולה מהצעת החוק. נתקלתי בהתנגדויות כאלה ואחרות בהחלט לגיטימיות, ואני ביקשתי לזמן אליי את שני הצדדים- -
        
היו"ר חיים כץ
מי הם שני הצדדים?
         
משה (מוץ) מטלון
התומכים והמתנגדים.
        
היו"ר חיים כץ
איפה הם במפה של המקצוע?
        
משה (מוץ) מטלון
יש ויש, זה די מעורב בעניין הזה. יש פה פסיכולוגים קליניים בצד הזה, יש פסיכולוגים קליניים בצד השני; דיברתי גם עם אנשי הממסד, מצאתי תמיכה במשרד הבריאות וכך הלאה. ביקשתי להיפגש עם שני הצדדים, והייתה פגישה לא פשוטה במשרדי כאן בכנסת. הגענו בגדול לכלל הבנות. הייתה מחלוקת אחת שנשארה, והחוק עבר בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה, והנה הוא מוגש לפנינו.
אני רוצה לומר משהו שמבחינתי הוא הדבר החשוב מהכול: לכל הפסיכולוגים שיושבים כאן משני הצדדים יש אותה מטרה – לטפל באנשים שנפגעו ולתת את הטיפול המרבי. כך אני מאמין, כך אני מקווה וכך אני חושב. לאחר שנעביר את החוק הם יישארו קולגות למקצוע, ותהיה להם אותה משימה לתת את הטיפול הטוב ביותר. אמירות כאלה ואחרות ששמענו במהלך הדרך – מקומן לא איתנו. צריכים לפסוח על אמירות מהסוג הזה, להיות ענייניים ולקדם את הצעת החוק ולהעביר אותה. להזכיר לכולם, למחרת אתם כולכם קולגות עם אותה משימה ועם אותה מטרה. כולנו חיים במדינה, שלצערי הרב, הטיפול הפסיכולוגי במקרים מסוימים הולך וגדל עם כל          עים בעוטף עזה ובמקומות אחרים. אני בטוח שתדעו למצוא את הדרך לצאת יחד כקולגות ולא כיריבים כביכול משני צידי המתרס. אני מודה לך מאוד, אדוני.
        
היו"ר חיים כץ
תודה רבה. אני רוצה לשמוע את עמדת משרד הבריאות. בבקשה.
        
שרונה עבר הדני
אנחנו תומכים בנוסח. זה נוסח שהופץ כהצעת חוק ממשלתית לפני מספר שנים בכנסת הקודמת, וזה אומץ בקריאה ראשונה. הודענו כבר אז שאנחנו תומכים בכך. התבקשתי על-ידי המנכ"ל להעיר בחשיבה חוזרת, שהיום אנחנו סבורים שסעיף קטן (ג) מיותר אף על פי שהוא נכלל גם בנוסח שלנו בזמנו.
        
שמרית שקד גיטלין
מקצועית הוא מיותר?
        
שרונה עבר הדני
משפטית הוא מיותר.
        
שמרית שקד גיטלין
אבל מהותית אתם חושבים שעדיין יש חובה לפסיכולוג לתת טיפול?
        
שרונה עבר הדני
מהותית – ויתקנו אותי כל הפסיכולוגים כאן באולם – פסיכולוג שמטפל באדם שיש חשש לרקע אורגני בלי שהוא עושה בירור אורגני הוא רשלן בכאלה רמות שזה פשוט לא נתפס.
        
שמרית שקד גיטלין
אז למה למחוק את הסעיף הזה?
        
שרונה עבר הדני
כי זה מיותר. יש עוד עשרות סוגי רשלנויות, אז למה דווקא הרשלנות הזאת דורשת חקיקה ראשית?
         
שמרית שקד גיטלין
כי זה יכול להתפרש שהכנסת מחקה את זה- -
        
היו"ר חיים כץ
כשנגיע לזה נעשה דיון.
אתה ביקשת להגיד עוד משהו, חבר הכנסת מוץ מטלון?
        
משה (מוץ) מטלון
על סעיף (ג).
        
היו"ר חיים כץ
חוץ מזה שאתה מנהל לי פה את הוועדה?
         
משה (מוץ) מטלון
ממש לא. לא אצה לי דרכי לשום מקום, אגב, כמו שאתה יודע, ובוודאי לא להחליף אותך. אני רציתי להתייחס לסעיף (ג), אבל גברתי התייחסה.
        
שרונה עבר הדני
יצוין שזה מצוי במקור. זה נמצא בנוסח החוק מ-77'. כלומר סעיף קטן ג- -
        
היו"ר חיים כץ
סליחה, גברתי.
אתה סיימת את דבריך, חבר הכנסת מטלון?
        
משה (מוץ) מטלון
אני מודה לך.
        
היו"ר חיים כץ
חבר הכנסת אריה אלדד.
        
אריה אלדד
שאלה למשרד הבריאות ביחס לסעיף (ב): "לא יציע פסיכולוג ולא ייתן שירות לדורש מומחיות, מיומנות או הכשרה מיוחדת- -"
        
היו"ר חיים כץ
חבר הכנסת אריה אלדד, למה אתה מקדים את המאוחר? עוד מעט נגיע לסעיפים, ואז תוכל לדון סעיף-סעיף.
        
אריה אלדד
השאלה היא מה מנגנון הקביעה.
        
היו"ר חיים כץ
תשאל אותו כשנדון בסעיף. נגיע לסעיף, תקבל רשות דיבור, תשאל, תקבל תשובות. אז נעשה את זה בצורה מסודרת.
חבר הכנסת גילאון, בבקשה.
        
אילן גילאון
אנחנו מפורגנים - - - זה שווה הרבה כסף שיש כל-כך הרבה פסיכולוגים כאן, ואנחנו יכולים לעשות לעצמנו "אאוטינג". זה טוב.
        
אריה אלדד
האבחנות יהיו הפוכות.
         
אילן גילאון
לא אכפת לי האבחנות, אני רוצה לעשות לעצמי אאוטינג. מה זה משנה האבחנות?
בפעם הקודמת יצאנו מפה עם עשן לבן וכולם היו מבסוטים. האם השתנה משהו בחוק מאז שיצאנו מכאן?
        
משה (מוץ) מטלון
לא.
        
היו"ר חיים כץ
עוד מעט נשמע. אולי התחברו - - -
        
אילן גילאון
היה self determination, כל אחד מגדיר את עצמו – וכולם יצאו מבסוטים. לא השתנה כלום מאז?
        
משה (מוץ) מטלון
למיטב ידיעתי, לא.
        
היו"ר חיים כץ
ניתן פה רשות דיבור לאנשים, ואנחנו נראה איפה אנחנו חיים.
עמוס ספיבק, יושב ראש החטיבה הקלינית, בבקשה.
        
עמוס ספיבק
אני יושב ראש החטיבה הקלינית בהסתדרות הפסיכולוגים, ואני מייצג לא את כל הסתדרות הפסיכולוגים ששם יש כל חטיבות הפסיכולוגים, וזה כמעט הגוף היחיד שמאגד את כל החטיבות השונות – אני מייצג את הפסיכולוגים הקליניים בתוך הסתדרות הפסיכולוגים. אנחנו היינו גם מאחורי הקלעים בדיבור בינינו וגם בניסיון לדבר עם שאר החטיבות. ההצעה הזאת היא סוג של פשרה בעינינו, אנחנו מקבלים אותה. אנחנו קצת חוששים מהטשטוש בין ההכשרות השונות ובין ההתמחויות השונות- -
        
היו"ר חיים כץ
זה טבעי בכל דבר חדש. אם לא נחשוש, לאן נגיע?
        
עמוס ספיבק
אני מבין שהצעת החוק הזאת מעלה את רמת האתיקה לרמה גבוהה יותר. עכשיו האתיקה היא סעיף שכל פסיכולוג צריך לחשוב על זה יותר ברצינות, וההצעה שלי היא רק להוסיף שהפסיכולוג צריך להזדהות כשהוא בא להציע טיפול, ויאמר מה המומחיות שלו, ומה ההכשרה שלו. זה כשירות לציבור וגם מתוך מגמה והבנה שיש הבדל בין ההתמחויות. לא סתם פסיכולוגים התחלקו והתמחו בתחומי מומחיות שונים.
אנחנו נמצאים בכנסת, והפתרון הוא פוליטי במקום שתהיה הידברות בין הפסיכולוגים וניסיונות גישור. ניסיונות כאלה נעשו בעבר ונדחו מתוך הרבה חשדנות. אני נכנסתי לתפקיד רק השנה, ואני עדיין מנסה לעשות את זה.
        
היו"ר חיים כץ
אני חושב שאתה טועה בענק. קודם כול הפתרון הוא לא פוליטי, הוא פתרון ענייני-מקצועי. אנחנו שומעים את המשרדים ויעגנו את זה בחקיקה. אם יעגנו את זה בחקיקה יש לך מסד שממנו אתה מתחיל והולך לאיזשהו מקום. זה לא משתנה חדשות לבקרים בשינויים. אתה הולך לקבל בסיס למקצוע. אתה טועה.
        
עמוס ספיבק
בסדר, אני לא אתווכח איתך.
        
קריאה
הזמן קצר.
        
היו"ר חיים כץ
יש זמן בלתי מוגבל כאן.
        
עמוס ספיבק
אני רק חושב שאם היינו מגיעים לדיון הזה מתוך הסכמה, ואז אומרים, בואו נשנה את החוק, כי כבר הגענו לפשרה בעצמנו, זה היה נראה טוב יותר למקצוע וגם לציבור שלנו.
        
היו"ר חיים כץ
בסדר גמור. עורכת הדין חיה זינגר, בבקשה.
        
רבקה דוידוביץ'
אני אדבר.
        
היו"ר חיים כץ
עורכת הדין חיה זינגר, לא רוצה לדבר?
        
חיה זינגר
רוצה לדבר בהמשך, אדוני.
        
היו"ר חיים כץ
זה אנחנו נחליט אחר כך.
רבקה דוידוביץ', יו"ר פורום אסטרטגיה, בבקשה.
        
רבקה דוידוביץ'
ד"ר רבקה דוידוביץ'-אפשטיין, יו"ר פורום אסטרטגיה של הפסיכולוגים הקליניים. זה גוף שמאגד את הנציגים הקליניים במסגרות השונות. אני רוצה להבהיר משהו לגבי ההקדמה. לא נוח לי עם התחושה שמדובר בריב בין פסיכולוגים שלא יודעים להסתדר. יש פה עניין מהותי. לפחות על פי חוות הדעת של שרונה, גם היום כשיש סעיף 9(ב) כל פסיכולוג יכול לתת טיפול בתחומו, והוא לא עובר בזה על החוק, גם עם ההתפתחויות שהיו ותחומי מומחיות חדשים. למרות השאלה מה הצורך, ומה המוטיבציה לשינוי החוק, קודם כול אנחנו אומרים שאנחנו לא מתנגדים לשינוי בחוק בתנאי שיישמר בחוק קשר ברור בין ההגדרות של ההכשרה לבין הטיפול. חשוב לי שנזכיר לנו שיש הבדל מהותי בין ההכשרות של תחומי ההתמחות השונים בפסיכולוגיה. פסיכולוג חינוכי, למשל, גדל במערכות חינוכיות, פסיכולוג קליני גדל במערכות הפסיכיאטריות. בפגישה הקודמת שהייתה פה הבליטו את דאגתם מנהלת בית חולים פסיכיאטרי, הייתה פה יו"ר איגוד הפסיכיאטריה של הילד, ולא סתם הייתה התנגדות לשינוי בחוק ולביטול הסעיף הזה במשך שנים גם של המועצה הלאומית לבריאות הנפש ושל האיגודים הפסיכיאטריים מתוך דאגה. הם הזהירו אותנו שלא נעשה זילות, שלא כל אחד יכול לטפל בדיכאון, בהפרעות נפשיות וכן הלאה.
סעיף 9(ב) הבטיח למעשה עד היום שהפרעות נפשיות יטופלו רק על-ידי מי שהוכשר במערכות הפסיכיאטריות. אם התפקיד של המחוקק הוא לדאוג לבריאות הציבור יותר מאשר לדאוג לפסיכולוגים, הרי שאם אנחנו מבטלים את הסעיף הזה – ואין לנו התנגדות לבטל אותו – אנחנו צריכים להבטיח שלא תהיה הטעיה של הציבור; שלציבור יהיה ברור שמדובר בשירות אחר, בפסיכולוג עם הכשרה שונה ובסוג אחר של טיפול שהם יכולים לקבל. לכן אם אנחנו מדברים על ביטול הסעיף אנחנו בהחלט יכולים ללכת עם הצעה של משרד הבריאות, ובתנאי שתוסף להצעה חובה שכל פסיכולוג יצטרך לזהות את עצמו בהתמחות המוכרת שלו. לא נראה לי שמישהו יכול להתנגד לזה, בסך הכול אנחנו מבקשים שאדם יגיד, אני פסיכולוג כזה וכזה. זאת בקשתנו לתוספת להצעה.
        
היו"ר חיים כץ
תודה רבה. קיבלתי שש פניות. פרופ' אליצור, כל רבע דקה אני מקבל פנייה שייתנו לך לדבר. אני לא יודע מה הלחץ. יש פה לחץ גדול מאוד. השולחן מלא פתקים: "פרופ' אליצור".
        
משה (מוץ) מטלון
אני מוכן להציג את המומחיות שלי, ואני אומר לכם – כולכם בפרנויה.
        
רבקה דוידוביץ'
אוקיי, אז תציג.
        
היו"ר חיים כץ
אני לא יכול שלא להיעתר לכל כך הרבה פניות שאתה תקבל את רשות הדיבור. בבקשה, אדוני.
        
יואל אליצור
תודה רבה. אני אומר רק שהלחץ לא בא ממני, אני לא ביקשתי ולא לחצתי. אני פרופ' יואל אליצור, יושב ראש מועצת הפסיכולוגים. זהו גוף סטטוטורי שהוקם מתוקף חוק הפסיכולוגים, ובתוקף תפקידי אני יועץ לסגן שר הבריאות. מעבר לכך אני פסיכולוג קליני בכיר, אני מלמד במגמה לפסיכולוגיה קלינית של הילד ופסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטה העברית בירושלים. אני נמצא כאן בתוקף תפקידי כיושב ראש מועצת הפסיכולוגים. המועצה הקודמת לפניי החליטה שוב ושוב על תמיכתה בשינוי חוק הפסיכולוגים לפי המתכונת הנוכחית. כך שהמועצה כגוף שמייצג את הפסיכולוגיה בארץ מול משרד הבריאות ודואג לקידום ולטיפול בנושאים של פסיכולוגיה, ויש בה ייצוג לכל ההתמחויות הפסיכולוגיות השונות – תומכת בשינוי החוק.
אני רוצה לדבר על שני נושאים עיקריים, במיוחד כשאני שומע בשמחה שיש עכשיו תמיכה גורפת בהצעת הפשרה, שאותו ריב היסטורי בין הפסיכולוגי מסתיים. אני מקבל את זה בברכה, כי זאת הזדמנות גדולה.
אני רוצה לומר מדוע הצעת החוק תורמת גם לציבור וגם לקהיליית הפסיכולוגים. אני אעגן את זה בידיעה שהייתה היום בעיתון "הארץ". דובר על הפערים הגדולים בתוך האוכלוסייה הישראלית בין עשירים לעניים, ותכף ייצא הדוח המשווה אותנו ל-OECD וידבר שוב על כך שהפערים האלה גדולים בחינוך, בבריאות וכן הלאה.
החוק הזה תורם לציבור מבחינת השירות הציבורי. תיקון החוק מאפשר לפסיכולוגים בעלי התמחות שונה לתת שירותי פסיכותרפיה – כל אחד בתחום התמחותו- -
        
רבקה דוידוביץ'
סליחה, איפה המילה פסיכולוגיה- - -?
        
יואל אליצור
החוק הזה מאפשר לאנשים לעשות את הטיפול בתחומם – מה שאנחנו קוראים לו לפעמים "טיפול פסיכולוגי", מה שאנחנו קוראים לו לפעמים "פסיכותרפיה", שזה תרגום בלעז לנושא של "טיפול פסיכולוגי". החוק הזה מאפשר לכל הפסיכולוגים בעלי ההתמחות השונה לעבוד בתחומם בטיפול הזה. לאור העובדה שאנחנו נמצאים היום על סף של רפורמה ביטוחית בבריאות הנפש, שאמורה לתת לאוכלוסייה שירותי פסיכולוגיה טיפולית או פסיכותרפיה. שינוי החוק הזה ינגיש שירותי פסיכולוגיה יותר רחבים לציבור הרחב במסגרת החוק. מאחר שהשינוי הביטוחי הזה, שאני מעורב בו בתוקף תפקידי ורואה את התפתחותו, את השינוי בביטוח בריאות בתחום בריאות הנפש, שזה שינוי חשוב ביותר – מאחר שהשינוי הזה הוא כבר בהליך מתקדם, שינוי החוק יגרום להגברת התחרות בשטח. זה גורם חיובי, והציבור יוכל להגיע ולקבל שירותים חינם מהקופות השונות במסגרת השינוי הביטוחי הזה בתחומי הפסיכולוגיה השונים. זה מהפך גדול. לכן שינוי החוק הזה הוא לטובת הציבור.
מבחינת הקהילייה של הפסיכולוגים שינוי החוק הזה עוזר לסיים סכסוך היסטורי, והוא עוזר לנו לאחד שורות ולהמשיך לפעול יחד לטיפול בנושאים פסיכולוגיים אחרים שעד כה הוזנחו בגלל הסכסוך ההיסטורי הזה. מועצת הפסיכולוגים פועלת יחד עם ועדות מקצועיות בתחומים שונים של פסיכולוגיה קלינית, רפואית, שיקומית וכן הלאה, ושינוי החוק הזה ליישר קו ולדאוג שבכל תחום התמחות אנשים יקבלו הכשרה מקיפה בטיפול, באבחון בכל השירותים השונים. מועצת הפסיכולוגים היום מקדמת את הנושא הזה ואת הייחוד בתחומי ההכשרה בין ההתמחויות השונות כדי לוודא שכולם יעברו קורסים טיפוליים, אבחוניים וכך הלאה.
לבסוף אני רוצה להתייחס לסעיף (ג).
        
היו"ר חיים כץ
כשנגיע ל-(ג) תתייחס.
        
יואל אליצור
בסדר גמור.
        
היו"ר חיים כץ
תודה. ביקשה לדבר גם דוריה לנגלבן-כהן.
        
דוריה לנגלבן-כהן
אני המזכירה הנבחרת של הסתדרות הפסיכולוגים. זאת הפעם הראשונה שהסתדרות הפסיכולוגים מביעה את דעתה מכיוון שבמשך שנים הנושא הזה פילג את ההסתדרות ודי כילה את הכוחות של החטיבות השונות, וכמו שגם יואל אמר, לא אפשר להתעסק בנושאים אחרים. העמדה של ההסתדרות כיום היא שיש חשיבות גדולה מאוד שכל פסיכולוג יוכל לעבוד בתחום ההכשרה ובתחום המיומנות שלו. זה מאפשר להביא לידי ביטוי הן את הפן המקצועי, כלומר לתת אינטרס גם למקצוע כך שענפי פסיכולוגיה שהתפתחו בשנים האחרונות מאז חקיקת החוק יוכלו לבוא לידי ביטוי ויישום מלא בשטח על-ידי אנשי המקצוע שלמדו והוכשרו לכך. יש לזה גם אינטרס ציבורי שאנשים מטופלים שרוצים להגיע לאנשי מקצוע שמיומנים בטיפול בבעיות שלהם יוכלו לקבל את זה בתוך השירות הציבורי.
        
היו"ר חיים כץ
מה זה "מזכירה נבחרת"?
        
דוריה לנגלבן-כהן
יש בהסתדרות הפסיכולוגי יושב ראש שנבחר על-ידי כלל החברים וחברי חטיבות. אני חברת החטיבה השיקומית. לאחר הבחירות יש בחירה של מזכיר ושל גזבר של הוועד המנהל.
        
היו"ר חיים כץ
אז את מעין יושב ראש ועד?
        
דוריה לנגלבן-כהן
יושב ראש הוועד לא הגיע.
לדעתנו, החוק נכון. אני מצטערת על הדברים של חברי עמוס. נושא האתיקה שהוא הנושא המפותח ביותר היום בתוך הסתדרות הפסיכולוגים הוא גם זה שיגבה וישמור דרך תקנות האתיקה שפסיכולוג לא יעסוק ולא ייתן טיפול לאוכלוסייה שהוא לא הוסמך לכך ולא הוכשר.
        
משה (מוץ) מטלון
זה מופיע?
        
דוריה לנגלבן-כהן
בוודאי, זה חלק מהתקנות.
        
משה (מוץ) מטלון
אז הנה התשובה לגבי מה שהוצע פה.
        
דוריה לנגלבן-כהן
אני רק אעיר שתקנות האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים הם פי 50 מתקנות האתיקה - -
        
משה (מוץ) מטלון
אז הנה התשובה למה שהוצע פה.
        
דוריה לנגלבן-כהן
אני אעיר רק עוד הערה קטנה: היום מקובל אצל כל ציבור הפסיכולוגים להציג את תחום המקצוע שלך כאשר אתה נותן שירות. זה לא חדש, אדם מציג את עצמו כפסיכולוג חינוכי, פסיכולוג שיקומי, פסיכולוג קליני – אין בזה כל חדש, זה ברור לכל איש מקצוע.
        
היו"ר חיים כץ
תודה. חנה שטרום כהן, בבקשה.
        
חנה שטרום כהן
אני פסיכולוגית קלינית בכירה, עובדת בתחנה לבריאות הנפש במערכת למעלה מ-30 שנה. כפי שציינו, יש לפסיכולוגים התמחויות שונות – לכל אחד התמחות מאוד מכובדת, מאוד מקצועית. כל אחד בתחומו משקיע הרבה שנים של לימוד ושל הכשרה. אבל בכל זאת עשינו מסלולים שונים לא ביוזמה של הקליניים, וכל אחד התפתח באיזשהו תחום ייחודי. הבעיה לא הייתה שכל אחד יעסוק בתחומו, כפי שצוין פה לא פעם; כבר היום בחוק כל אחד יכול לעסוק בתחומו. הבעיה מתחילה כשרוצים לעשות טיפול בקליניקה פרטית, במקום שאפשר לקבל לקוחות, ולאו דווקא בתחום ההתמחות שלו. אז השאלה היא מי האיש שמוכשר לקבל אנשים לטיפול. העניין של "כל אחד לפי הכשרתו" הופך להיות מאוד לא ברור.
הדברים שאמר פרופ' אליצור צריכים להדליק נורה אדומה לכל הנוכחים כאן מפני שבפתח עומד הרצון של משרד הבריאות להביא רפורמה בבריאות הנפש שבה האחריות תעבור לקופות החולים ואת השירות ייתנו נותני שירותים, כלומר יזמים שיספקו את הטיפולים. כאן יש מגמה שהשוק יוצף במבחר גדול מאוד של מטפלים שיוכלו לתת את השירותים בלי שייבדק באמת מה ההכשרה שמאפשרת לאנשים האלה לעשות טיפול.
כאשר אדם עובר הכשרה קלינית הוא עובד ארבע שנים בתוך מערכת- -
        
היו"ר חיים כץ
ילכו אליהם בצורה רצונית, נכון? כל אחד יוכל לבחור לו מי שהוא טוב ואת מי שהוא שמע עליו, והוא משלם באופן פרטי ממיטב כספו- -
        
חנה שטרום-כהן
שאלה טובה. בהחלט.
        
היו"ר חיים כץ
הוא רוצה ללכת למישהו טוב.
        
חנה שטרום-כהן
מאוד לא פשוט, חבר הכנסת כץ. אנשים מקבלים מהקופה רשימה של מטפלים ופונים או יזמים יקימו מרפאות.
        
היו"ר חיים כץ
זה לא הולך ככה ברפואה; הולכים, חוקרים, שואלים, מתעניינים. לפני שאנשים משלמים לא הולכים לסתם חאפר.
        
חנה שטרום-כהן
אנשים יקבלו את זה חינם.
        
היו"ר חיים כץ
גם אם הם מקבלים חינם הם ילכו לבעל מקצוע טוב. כשהולכים להיות מנותח, גם חינם אומרים, אני רוצה את ההוא ולא את ההוא.
        
חנה שטרום-כהן
אולי לא ניקח את האחריות בביטחון מה יעשה כל אזרח גם אם יש לו יכולת לבדוק וגם אם אין לו כל כך יכולת לבדוק. אנחנו יודעים שיש שונות בין האזרחים במידת היכולת שלהם לבחור את המטפל שלהם בצורה מושכלת.
בכל אופן, היום מי שהוא פסיכולוג קליני לומד במשך ארבע שנים, נפגש עם כל סוגי האוכלוסייה, מגוון טיפולים, לומד גם תיאורטי, גם פרקטית עם הרבה הדרכה- -
        
קריאות
ואנחנו לא?
        
רבקה דוידוביץ'
זה תחום אחר.
        
חנה שטרום-כהן
זה תחום המומחיות שלו.
        
היו"ר חיים כץ
סליחה, היא תגיד פה מה שהיא רוצה, כמו שאתם אמרתם מה שאתם רוצים.
        
חנה שטרום-כהן
בדיוק כמו שאני לא אוכל לבוא לבית חולים, שלא עברתי בו הכשרה לטפל ביחידה האונקולוגית או בסוכרת, שבוודאי יש להם ידע הרבה מעבר לנדרש. אף על פי שאני פסיכולוגית קלינית, הם בטח רכשו ידע ייחודי להם, ואם אני אציע טיפול לא יהיה לי מרב הידע שלהם יש, וכך אי אפשר להעביר מתחום לתחום. למשל חרדה זה סימפטום מאוד נפוץ ומופיע עם הרבה בעיות, אבל יש שוני אם מישהו נתקף בחרדה מפני שהתגלה אצלו סרטן או מישהו נמצא במצבי חרדה שהרקע להם יכול להיות מגוון ביותר. אין בדברים שלי שום דבר כדי להפחית מערכם של חבריי. כולנו עושים עבודה מאוד חשובה. אבל החשש שלי הוא שברגע שהעניין יתפרץ בלי שיהיה ברור מהי ההכשרה, יהיה מה שאנחנו רואים כבר היום: יתפתח עסק מאוד משגשג של קורסים לציבור בטיפול ב-CBT, למשל. זה עולה הרבה מאוד כסף- -
        
היו"ר חיים כץ
מה זה, לאלה שלא מבינים?
        
חנה שטרום-כהן
טיפול קוגניטיבי ביהביוריסטי. תמורת 14 אלף שקל- -
        
היו"ר חיים כץ
תסבירי.
        
חנה שטרום-כהן
זאת שיטת טיפול מסוימת, שעל-פי הספרות, היא מוצגת כקצרה, מבוססת ראיות, והיא טיפול נבחר לבעיות מסוימת כמו חרדה- -
        
אורי מקלב
זה נכון להגיד שלא מחטטים בעבר, אלא יותר מסתכלים מכאן והלאה.
        
חנה שטרום-כהן
לא, זאת שיטה ממגוון רב מאוד של שיטות טיפול. מטפל טוב בתחומו יודע איזה ארגז כלים הוא צריך להחזיק. מטפל קליני אמור להחזיק מגוון רחב של כלים טיפוליים שלו, ואני משוכנעת שבכל תחום יש הכלים. אנחנו, למשל, פחות עובדים בייעוץ ארגוני- -
        
אריה אלדד
אם יותר לי שאלה: ברפואה שאני מכיר לא כתוב בחוק שרק נוירו-כירורג יכול לנתח מוח.
        
חנה שטרום-כהן
נכון.
        
אריה אלדד
לכאורה כל רופא רשאי לטפל בחולה, אבל אם הוא טיפל באופן שהכשרתו לא מתאימה יכולים לבוא אליו בטענות, והעולם מתקיים נפלא. אני לא מכיר רופאי משפחה שמנסים ניתוח מוח בקליניקה שלהם.
        
חנה שטרום-כהן
נכון.
        
אריה אלדד
למה את כל-כך חוששת שאם אנחנו נותנים היתר למי שהוסמך, כמו ברפואה, למה את חוששת שאנשים יעשו דברים שהם לא מוסמכים להם, לא יכולים, לא למדו, לא הכשירו את עצמם?
        
רבקה דוידוביץ'
שיזדהו.
        
חנה שטרום-כהן
לצערי, זה חורג מחששות. זאת מציאות.
        
אורי מקלב
אני מכיר רופא משפחה שמטפל בילדים.
        
אריה אלדד
זה בסדר גמור.
        
היו"ר חיים כץ
חבר הכנסת מקלב, אתה לא בקריאת ביניים.
        
אורי מקלב
- - -
        
אריה אלדד
זה בסדר גמור.
        
היו"ר חיים כץ
אריה, הערת הערה יפה, עכשיו תן לה לדבר.
        
רבקה דוידוביץ'
- - -
        
היו"ר חיים כץ
סליחה, גברתי.
        
חנה שטרום-כהן
זאת שאלה מאוד מעניינת מדוע אצל רופאים לא עושים את זה, ואצל פסיכולוגים כן עושים את זה. אולי מכיוון שהחשש מתביעה על רשלנות רפואית הוא כזה שאף קרדיולוג לא יעשה ניתוח מוח ולהפך. אצלנו לא זו בלבד שפסיכולוגים מכל ההתמחויות מציגים עצמם פסיכולוג בלי לציין את ההתמחות הספציפית, וכולם מטפלים, אנחנו מוצאים שכמעט כל אחד חושב שהוא יכול לטפל. למשל, התחלתי לציין את שיטת הטיפול הזאת שנפתחו מכונים, ותמורת סכום של 14 אלף אתה יכול לעבור קורס כמטפל, ואני ישבתי בימי דיונים על הרפורמה בבריאות הנפש, וקמה אחות שעובדת בהוסטל, והיא אומרת, גם אנחנו רוצים לעשות פסיכותרפיה, עברנו קורס CBT; ואומרת מרפאה בעיסוק – גם אנחנו עושים CBT. CBT הוא כלי חשוב ביותר, אני עצמי משתמשת בכלי הזה ורבים מחבריי גם בהתמחויות אחרות גם משתמשים בזה. זה כלי שנמצא בארגזי כלים של מטפלים שונים, אבל כאשר אתה עושה טיפול נפשי אתה חייב לקבל תמונה כללית, כמו שאתה, פרופ' אלדד, לא תסכים שאם מישהו למד להשתמש בסכין מנתחים מסוים ישתמש בזה פעם לניתוח עור ופעם לניתוח מוח ופעם לניתוח לב. ההנחה היא שכל אחד מכיר את התחום שבו הוא עוסק ומגייס את הכלים הנחוצים. היום אנשים לומדים את השימוש בכלי בלי שתהיה להם כל התמונה.
אני לא חושבת שרק פסיכולוגים קליניים היו יכולים לעבור בדיעבד הכשרה; בין חבריי שאני מאוד מכבדת יש אנשים מוכשרים ביותר, ואם מישהו רוצה לעשות יותר מהכשרה אחת – בבקשה. אישית אני אשמח אם אוכל לעשות עוד התמחויות, ואני חושבת שזה רק טוב ומעשיר. מה שחייב להיות ברור הוא מהי ההכשרה הנדרשת עבור אדם שעושה טיפול. היום לפחות במערכת בריאות הנפש הציבורית ברור שמי שנכנס למסלול אחרי ארבע שנות התמחות ועובר את בחינת ההתמחות חזקה עליו בשיעור מאוד גבוה של סבירות שהוא יידע גם לעשות אבחנה טובה וגם טיפול טוב. לאור הכוונה להביא את הרפורמה לבריאות הנפש שבה המערך הזה יתפרק, יש חשש מאוד גדול שאנחנו נאבד גם את היכולת של הפסיכולוגים הקליניים, והשוק יוצף במטפלים שלמדו כלי זה או אחר ולא באמת יודעים לעשות אבחנה כמו שצריך ולבחור את הטיפול המתאים. אני אשמח שיימצא פתרון לכך שמטפלים יוכלו לעשות על-פי הכשרתם, אבל שיוגדר מהי ההכשרה הדרושה לטיפול נפשי בתחום.
        
היו"ר חיים כץ
תודה רבה לך.
ד"ר אילנית חסון אוחיון.
        
אילנית חסון-אוחיון
אני חברה בסגל הבכיר באוניברסיטת בר-אילן, אני פסיכולוגית שיקומית ומנהלת שותפה של הקליניקה לשירות הקהילה של המחלקה. בכל ההתמחויות בפסיכולוגיה טיפולית בארץ לומדים שנתיים תואר שני, לומדים פסיכותרפיה דינמית, פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, אבחון, פסיכופתולוגיה – כולם עושים התמחות ארבע שנים, עוברים מבחן התמחות במשרד הבריאות, מקבלים הכרה של משרד הבריאות- -
        
רבקה דוידוביץ'
- - -
        
היו"ר חיים כץ
יש מישהו שאת לא מעירה לו פה?
        
אילנית חסון-אוחיון
- - - זה צריך להיות ברור שכולנו עושים את הדרך הזאת. זאת דרך מוכרת שמוכתבת לנו על-פי המל"ג ועל-פי משרד הבריאות, אנחנו לא הקמנו את עצמנו. תחומי המומחיות השונים הוא חוק של משרד הבריאות, וזה צריך להיות ברור שארבע שנים של התמחות כולנו עושים.
        
רבקה דוידוביץ'
- - - עושים בארבע השנים האלה.
        
היו"ר חיים כץ
סליחה, גברת.
ד"ר דורית מעוז, בבקשה.
        
דורית מעוז
שלום. אני פסיכולוגית קלינית. ניהלתי שנים רבות תחנה לטיפול בילד, נוער ומשפחה במשרד הבריאות בחיפה. זאת אוכלוסייה גדולה ורבת בעיות מורכבות ומסובכות. זאת מרפאה אינטר-דיסיפלינרית, רב-מקצועית. כיום אני מייצגת את ועד האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה. האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה מאגד בתוכו את כל מקצועות בריאות הנפש המוכרים שעברו את ההכשרה הנדרשת לעיסוק בפסיכותרפיה הן ברמה האקדמית – כלומר תואר שני לפחות – והן ברמת ההכשרה הקלינית המעשית. הדרישה היא בתוך מסגרות של בריאות נפש.
באיגוד לפסיכותרפיה המקצועות המוכרים היום הם פסיכיאטריה, עבודה סוציאלית קלינית וכמובן פסיכולוגיה קלינית. יחד עם זה גם שם יש שיקול לגבי הרחבה של מקצועות בריאות נפש אחרים בתנאים מסוימים.
עקרונית האיגוד לפסיכותרפיה תומך בשינוי של החוק ובעדכון שלו, ובלבד שתהיינה הגדרות מדויקות וספציפיות לגבי ההכשרה האקדמית והמעשית שנדרשת בכל מומחיות לטיפולים הניתנים. נכון שפסיכותרפיה זאת הגדרה מאוד מבלבלת – בין פסיכותרפיה לבין טיפול נפשי יש בלבול, אבל אנחנו רואים זאת בכל זאת כתת התמחות בטיפול נפשי שדורשת הכשרה בשירותי בריאות הנפש במסגרות פסיכיאטריות שבהן לומדים פסיכופתולוגיה גם באופן מעשי ולא רק באופן אקדמי. לדעתנו, במסגרות כאלה אפשר לעשות את ההשלמה הנדרשת למקצועות שהכשרתם לא אפשרה התמחות כזאת.
        
היו"ר חיים כץ
תודה רבה לך.
        
משה (מוץ) מטלון
בפסיכותרפיה עוסקים גם עובדים סוציאליים?
        
דורית מעוז
כן, אחרי תואר שני במגמות קליניות והכשרה נוספת בפסיכותרפיה.
        
משה (מוץ) מטלון
אז אנחנו לא עוסקים כרגע בפסיכותרפיה, אנחנו עוסקים בחוק הפסיכולוגים.
        
דורית מעוז
אני יודעת. הרבה דיונים היו כאן על טובת המטפלים, על טובת הפסיכולוגים. אני רוצה להדגיש כמי שניהלה תחנה ציבורית במשך שנים, שצריך לחשוב קודם כול על טובת המטופל. המטופל צריך לקבל את הטיפול שהוא יכול לקבל מאדם שהוכשר לו.
        
אורלי לוי אבקסיס
אבל החוק הזה רוצה לומר שכשאתה מזדהה בתור מטפל אתה צריך להגיד מהי המומחיות שלך, למה יש לך הכשרה. זה בא בדיוק כדי לסגור את הפרצה הזאת ולעזור למטופלים.
        
דורית מעוז
אבל טובת המטופל היא שהוא יידע שהוא הלך לאיש מקצוע שיש לו הכשרה קלינית כי אם למשל המטופל שמע מהשכנה שלו- -
        
עפו אגבארייה
צריך לבדוק מי מפסיד ומי מרוויח.
        
דורית מעוז
- - שהלכה ליוסי, ויוסי הוא לא אדם שעבר את ההכשרה זה לא יהיה לטובתו של המטופל. מה שאנשים מבררים לא תמיד מספק.
        
אורלי לוי-אבקסיס
אז יש פה פער בין מה שאני חושבת לבין מה שאת מדברת. "לא יציע פסיכולוג ולא ייתן שירות הדורש מומחיות או הכשרה מיוחדת, אלא אם כן יש לו מומחיות, מיומנות או הכשרה מוכרת לתת את אותו שירות". זה מגן פה על המטופלים.
        
דורית מעוז
אנחנו תומכים בחוק אם תהיה הגדרה ספציפית.
        
היו"ר חיים כץ
שבעה אנשים דיברו פה מכל הגופים. אם יש מישהו מגוף שלא דיבר, אני אתן לו לדבר. אם חוזרים מגופים שכבר דיברו – שמענו; גם לא חידשו יותר מדי בסוף – באו מאותו גוף ודיברו ודיברו ודיברו. כמעט שעה אנחנו מדברים.
אנחנו רוצים לעבור להצעת החוק אחרי ששמענו. אני מתנצל בפני אלה שלא דיברו, גם אם הם הצביעו שעה ורבע.
        
אבי אפרתי
חבר הכנסת חיים כץ, יש לי לומר משהו שלא נאמר, והייתי רוצה להוסיף אותו בקצרה.
        
היו"ר חיים כץ
יש לך משהו שלא נאמר, אז בבקשה. תציג את שמך ואת תפקידך לפרוטוקול.
        
אבי אפרתי
שמי אבי אפרתי, אני יו"ר איגוד הפסיכולוגים הקליניים. אני רוצה לחזור לדיונים המקצועיים והפוליטיים שהיו כאן. אנחנו הסכמנו לשינוי חוק כשהמהות של הפשרה – ודיברנו על זה והסכמנו על זה במיילים ויואל היה חלק מזה – הייתה הורדה של המונח "פסיכותרפיה" מנוסח החוק, בהסכמה הדדית בתמורה להסכמה שלנו לביטול סעיף 9(ב). אז המונח "פסיכותרפיה" ירד מלשון החוק בהסכמה הדדית, וזאת פשרה היסטורית, כאילו. אני רוצה למחות ולתמוה, עמיתי פרופ' יואל אליצור, על הקלות הלא ברורה לי שבה אמרת קודם, כאילו במין מדרון חלקלק, פתאום הכנסת את המילה "פסיכותרפיה" שוב לדיון. החזרת את המילה. הרי הסכמנו לרדת מזה.
        
היו"ר חיים כץ
סלח לי, אדוני, אני לא בא למועדון שלכם, ואני לא בא למשא ומתן שלכם, ולא מעניין אותי מה הוא אמר לך ומה אתה אמרת לו. אתם גם לא מחוקקים. יחד עם זה אנחנו באים לאשר פה או לא לאשר הצעת חוק שמה שסיכמתם, כנראה, אולי לא צריך לעניין אותי, אבל הסיכום מכובד. אז הוא אמר, אז מה?
        
אבי אפרתי
הוא יושב ראש מועצה, והוא יקדם את זה בהמשך.
        
היו"ר חיים כץ
הוא צריך להיבחר לכנסת – נו, באמת. גם אבא שלי שוטר.
        
אבי אפרתי
אנחנו לא חוזרים מהסיכום, אבל אנחנו מבקשים להכניס גם את התוספת שכל פסיכולוג יזדהה במקצוע שלו.
        
היו"ר חיים כץ
תודה רבה.
אנחנו נעבור להקראת החוק ולאישורו או לאי אישורו. בבקשה.
        
שמרית שקד גיטלין
הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון מס' 6) (טיפול בידי פסיכולוג מומחה), התש"ע-2010
תיקון סעיף 91. בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, בסעיף 9, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
(ב) לא יציע פסיכולוג ולא ייתן שירות הדורש מומחיות, מיומנות או הכשרה מיוחדת,
אלא אם כן יש לו מומחיות, מיומנות או הכשרה מוכרת כאמור למתן אותו שירות.
אני רוצה להעיר שתי הערות: הביטוי "מומחיות" "תפוס" – במיכראות – בחוק הפסיכולוגים. אנחנו מכירים בחוק הפסיכולוגים את הביטוי "מומחיות מוכרת". לכן אנחנו יכולים אחת משניים: או להתייחס פה ל"מומחיות מוכרת", ותכף אני אסביר מה המשמעות של זה או לא להתייחס למונח "מומחיות כי הוא, כאמור, מונח תפוס, אלא לדבר על "מיומנות מיוחדת" או על "הכשרה מיוחדת". אם אנחנו נבחר באפשרות הראשונה ונגיד: "לא יציע פסיכולוג ולא ייתן טיפול הדורש מומחיות מוכרת, מיומנות או הכשרה מיוחדת", המשמעות של האמירה הזאת היא שכל אחד יכול לתת טיפול בתחום המומחיות שלו. זאת אמירה יחסית גורפת, ואני לא יודעת אם זאת הייתה כוונת המחוקק. לכן כמו שאמר חבר הכנסת אלדד, גם לגבי רופאים אין אמירה בפקודת הרופאים שכל אחד יכול להתעסק רק במומחיות שלו, אלא מדברים על הכשרה או על מיומנות מיוחדת. לכן יש האופציה השנייה, לא לדבר על מומחיות, אלא לדרוש מיומנות או הכשרה מיוחדת. את המונח "שירות" אנחנו מציעים להחליף במונח "טיפול".
שיהיה ברור, שנוסח החוק הזה אומר שאנחנו לא רושמים מה ההכשרה שנדרשת מאותו אדם כדי לעסוק במקצוע.
        
היו"ר חיים כץ
משרד הבריאות, בבקשה.
        
שרונה עבר הדני
הנוסח של סעיף קטן (ב), כפי שהוא מופיע בהצעת החוק, מועתק מילה במילה מתקנות קיימות היום שהותקנו מכוח חוק הפסיכולוגים. הם מכונים "כללי הפסיכולוגים (אתיקה)". כאשר התקיים הדיון במשרד הבריאות לגבי התיקון של סעיף 9(ב) עלתה האפשרות למחוק את סעיף 9(ב) ולהשאיר את המצב החוקי שקיים אצל רופאים ואצל בעלי מקצוע אחרים, כשהמבחן היחיד הוא מבחן הרשלנות המקצועית. בדיוק כמו שפרופ' אלדד אמר, שבשום מקום לא כתוב לגבי רופאים שאסור לאף רופא לעשות ניתוחי מוח, אלא אם כן הוא מומחה בנוירו-כירורגיה. התחושה הייתה שלהשאיר ריק גמור זה לא במקום. לכן העלו לדרגה של חקיקה ראשית את התקנה, העתיקו אותה מילה במילה.
כפי שמציינת חברתי, אכן המונח "מומחיות" פירושו של דבר "בעל מומחיות". לטעמנו, אפשר להשאיר את זה כמו שהוא. חשבתי מאז השיחה שלנו הבוקר האומנם זו התוצאה של זה – ודאי זה ישאיר פתח לפרשנויות על מה שכתוב שם. בשמחה הייתי כותבת בסעיף קטן (ב) "בהצנע לכת".
        
שמרית שקד גיטלין
מה היית כותבת?
        
שרונה עבר הדני
"בהצנע לכת". זה בעצם מה שצריך להיות כתוב שם. כל בן אדם צריך לטפל במי שהוא יכול לטפל, ויש לו המיומנות לטיפול.
        
שמרית שקד גיטלין
רק לא הבנתי את התשובה בסוף. האפשרות היא להתייחס ל"מומחיות מוכרת" או לא להתייחס למומחיות בכלל.
        
שרונה עבר הדני
נכון יותר להשאיר "מומחיות מוכרת", אם כי גם זה ישאיר פתח לפרשנויות.
        
שמרית שקד גיטלין
אני רק אגיד לחבר הכנסת אלדד מה הדיון שהתנהל פה: אם אנחנו מדברים על טיפול הדורש מומחיות אנחנו צריכים לדבר על "מומחיות מוכרת", והמשמעות היא שכל אחד רשאי לטפל בתחום המומחיות המוכרת שלו.
        
קריאה
נכון, זאת הכוונה.
        
אריה אלדד
זה בסדר גמור, זאת הגדרה נהדרת, אבל מה התוכן שלה? כלומר, מי מגדיר- -
        
שמרית שקד גיטלין
היא עמומה.
        
משה (מוץ) מטלון
היא עמומה לגמרי.
        
אריה אלדד
כשמישהו בא ואומר, אני מומחה, מותר לי לטפל בהפרעה הנפשית הזאת- -
        
אילן גילאון
זה ה-self determination, אריה, זה מה שאתה אף פעם לא רוצה לקבל.
        
אריה אלדד
אני בעד. ירדן ופלסטין – אמרתי לך.
        
דני קורן
אני ראש המגמה הקלינית באוניברסיטת חיפה. רוצה לשכנע אתכם למה "מומחיות מוכרת" היא יותר טובה. חוק טוב בשירותי בריאות צריך לאזן בין שני צרכים חשובים. שלא יימנע מהם טיפול טוב כאשר קיים כזה בידי מישהו שמוכשר לזה.
        
היו"ר חיים כץ
יכול להיות שהוא מוכשר בלי הכשרה.
בבקשה, דני קורן.
        
דני קורן
אני פרופ' דני קורן, אני ראש המגמה הקלינית באוניברסיטת חיפה, ואני רוצה לנסות לשכנע אתכם למה האפשרות השנייה, לא "מומחיות מוכרת" היא יותר טובה; היא גם יותר קרובה למה שיש בפקודת הרופאים.
חוק טוב בשירותי בריאות צריך לאזן בין שני צרכים חשובים של האזרחים: הראשון הוא שהם לא יקבלו טיפול לא טוב ממי שאין לו כשירות, והשני, שהוא לא פחות חשוב ולא דובר עליו כל כך, שלא יימנע מהם טיפול טוב כאשר קיים כזה מידי מישהו שמוכשר לזה.
        
היו"ר חיים כץ
"מוכשר" עם הכשרה? יכול להיות שהוא מוכשר, אבל אין לו הכשרה.
        
דני קורן
לא. כשירות ומיומנות. הפירוש השני של מומחיות.
אם נכניס לחקיקה הראשית "מומחיות מוכרת" יקרו שני דברים לא טובים שיפרו את האיזון הזה: ראשית "מומחיות מוכרת" זה תחום ידע מאוד דינמי ומתפתח. יכול להיות שעד שהנושא יגיע להצבעה יהיו תחומי מומחיות אחרים או שלא יהיו קיימים תחומי מומחיות בכלל, ואז אף אחד לא יוכל לטפל- -
        
רבקה דוידוביץ'
לא, בחוק כתוב מה זה "מומחיות מוכרת".
        
דני קורן
יכול להיות שזה דינמי, זה אקטיבי.
        
היו"ר חיים כץ
דבר אליי, לא אליה.
        
דני קורן
הדבר החשוב יותר הוא שהרבה מהבעיות במציאות לא נופלות בגבולות תחומי המומחיות. הרבה פעמים תחומי מומחיות שונים גם ברפואה וגם בפסיכולוגיה יכולים להציע טיפולים שפותרים או עוזרים לבעיות.
אני אתן דוגמה מפקודת הרפואה: סרטן זאת מחלה לא פחות קשה מדיכאון, ובכל זאת אין ייחוד בפקודת הרופאים של טיפול בסרטן רק לאונקולוגים או לתחום מומחיות מוכרת. למה? כי יכול להיות שפסיכיאטרים או פסיכולוגים – ויש כאלה דברים – יפתחו טיפול טוב שעוזר לסרטן, לא לדיכאון שיש בסרטן. יש מישהו באוניברסיטת סטנפורד – דייויד שפיגל – שפיתח טיפולים שמאריכים את תוחלת החיים של חולי סרטן, והוא פסיכיאטר.
עכשיו שכל אחד מאתנו יחשוב על אנשים שהוא מכיר שסובלים או סבלו בעבר מסרטן, וישאל את עצמו האם אנחנו רוצים חוק שימנע מהם לקבל טיפול שיאריך את תוחלת החיים שלהם מכיוון שהגדרנו שסרטן זה רק לאונקולוגים או שדיכאון קליני זה רק לפסיכולוגים קליניים. ההגדרה צריכה להיות מומחיות במובן של "כשירות והכשרה" ולא "מומחיות מוכרת".
        
קריאות
מוכרת על-ידי משרד הבריאות.
        
קריאה
מי דואג למומחיות אם לא משרד הבריאות?
         
קריאה
זה לא רשלנות בפקודת הרופאים שאין חיבור בין הפרעות לבין תחומי מומחיות. זה חוצה את הגבולות.
        
היו"ר חיים כץ
למה משרד הבריאות מתעקש על המילה "מומחיות"?
        
ימימה גולדברג
כי זאת מילה שמוגדרת בתקנות, וזאת ההתנהלות שכל מומחיות- -
        
היו"ר חיים כץ
ואז, אם היא מוגדרת בתקנות ומתברר לנו בחיים שהיא לא במקום, אז אי אפשר לשנות אותה?
        
ימימה גולדברג
הכול אפשר לשנות.
        
רבקה דוידוביץ'
תציגי את עצמך.
        
ימימה גולדברג
אני פסיכולוגית ארצית ומנהלת תקנות ההתמחות. אני מייצגת את עמדת המשרד. המשרד מפעיל היום שש התמחויות שכל אחת מתנהלת באופן מקביל זו לזו עם מקומות הכשרה שונים, עם בחינות שונות, עם ועדה מקצועית שונה. בהחלט תחומי המומחיות מקבילים. לכן "מומחיות מוכרת" זה המושג שמתנהל על-פי החוק.
        
שרונה עבר הדני
הנקודה הזאת עלתה הבוקר בשיחה שקיימתי עם היועצת המשפטית של הוועדה. זה נוסח שמופיע בתקנות ואפשר להעתיק אותו כמו שהוא. בסופו של דבר אם נוסיף "מומחיות מוכרת" ובין אם נוריד את כל התיבה הוויכוחים ימשיכו בשאלה האם זה היה רשלני או לא.
לגבי המונחים: חוק הפסיכולוגים קובע בתוכו שישה דברים- -
        
היו"ר חיים כץ
למה שלא יהיה כתוב: "הדורש מיומנות או הכשרה מיוחדת" בלי "מומחיות"? מה קרה?
        
אריה אלדד
בפרקטיקה זה אותו דבר.
        
היו"ר חיים כץ
כן.
        
אריה אלדד
המשמעות המעשית של - - -
        
היו"ר חיים כץ
אוקיי, תורידי את המילה "מומחיות". אנחנו החלטנו שאנחנו מורידים.
        
רבקה דוידוביץ'
לא.
        
היו"ר חיים כץ
סליחה, גברת. את דיברת מספיק במהלך הדיון. נגמר.
נקריא את הסעיף.
        
שמרית שקד גיטלין
(ב) לא יציע פסיכולוג ולא ייתן שירות הדורש הכשרה מיוחדת או מיומנות מיוחדת אם אין לו
הכשרה או מיומנות כאמור.
        
קריאות
לא, לא. מה פתאום.
        
דורית מעוז
לא יעלה על הדעת להוריד "מומחיות" כי זאת הדרישה המוסרית והאתית להכשרה הנדרשת- -
        
שמרית שקד גיטלין
מוסרית?
        
דורית מעוז
ללא התמחויות אין שום בסיס מוסרי לדרישה הזאת.
        
קריאות
- - -
        
דורית מעוז
למה להוריד את המילה "מומחיות"? המומחיות זה הדבר היחידי שמגן על הציבור. בלי המילה "מומחיות" אין שום דבר.
        
היו"ר חיים כץ
תודה רבה. לא רוצה לשמוע יותר.
        
עפו אגבאריה
אפשר לשאול מי מפסיד ומי מרוויח מכל העניין הזה?
        
משה (מוץ) מטלון
זאת שאלת המיליון דולר.
        
אריה אלדד
אני לא מבין את זה.
        
היו"ר חיים כץ
לא מבין את זה.
        
עפו אגבאריה
- - - אז הוא לא רוצה- - -
        
דורית מעוז
ומה עם המטופל?
        
היו"ר חיים כץ
גברת, סליחה.
        
עפו אגבאריה
- - - להרוויח מזה, אז רוצים להשאיר את זה כמונופול.
        
דורית מעוז
זה לא מונופול- -
        
היו"ר חיים כץ
סליחה, גברת.
        
עפו אגבאריה
זה באמת מונופול.
        
היו"ר חיים כץ
את לא מעירה יותר כי אני אוציא אותך.
תקראי את סעיף (ב) ונצביע עליו.
        
עפו אגבאריה
המטופל הוא הקורבן, לפי הדברים האלה.
        
אריה אלדד
עזוב, זה לא משנה מי מטפל בו. התוצאות הן אותו דבר.
        
אורלי לוי אבקסיס
זה, דרך אגב, מאבק בפני עצמו.
        
שמרית שקד גיטלין
(ב).לא יציע פסיכולוג ולא ייתן שירות הדורש הכשרה מיוחדת או מיומנות מיוחדת אם אין לו הכשרה או מיומנות, כאמור.
        
היו"ר חיים כץ
מי בעד הסעיף כפי שהוקרא? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד סעיף 1(ב) – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1(ב) התקבל
         
היו"ר חיים כץ
הסעיף הזה אושר כפי שהוקרא.
סעיף (ג), בבקשה.
        
שמרית שקד גיטלין
סעיף (ג) הוא הנוסח שקיים היום בחוק:
(ג) לא ייתן פסיכולוג טיפול למי שיש למצבו הנפשי רקע אורגני או חשד ברקע אורגני, אלא לאחר שרופא בדק אותו בסמוך לתחילת הטיפול וקבע את הטיפול הרפואי הדרוש לו.
זה בעצם עניין טכני. מכיוון שזה היה בסעיף ושינינו את הסעיף, אנחנו כותבים אותו מחדש.
        
היו"ר חיים כץ
יש פה מישהו שרוצה להעיר לגבי זה?
        
חנה שטרום-כהן
אני פסיכולוגית קלינית, אני גם מטפלת במקרים רבים שלהפרעה של המטופלים יש רקע אורגני שאינו דורש טיפול רפואי. למשל, בהפרעת קשב וריכוז אפשר לעשות טיפול בהפרעת קשב וריכוז, ולא בהכרח צריך טיפול רפואי. יש עוד הפרעות אחרות. כאשר יש צורך בטיפול רפואי איש המקצועי – אם הוא מומחה, ולא רק קיבל הכשרה – גם יודע שבמקרה זה צריך התערבות של רופא, והוא יידע להפנות.
        
יואל אליצור
אני העליתי את הנושא הזה בפני המנכ"ל, והוא תומך בביטול הסעיף הזה מסיבה מאוד פשוטה – משום שהוא פוגע בציבור. אני אתייחס לדוגמה שנתנה חנה שטרום-כהן בעניין הפרעת קשב וריכוז. סביר ונכון שהפסיכולוג יפנה אותם לרופא, ויש טיפול בריטלין, טיפול שהוא יעיל. אבל לדרוש את זה מהורים כתנאי לטיפול פסיכולוגי – לא יעלה על הדעת. יש מגזרים רבים באוכלוסייה שלא רוצים לקבל ריטלין, שמתנגדים לריטלין. אי אפשר לחייב אותם ללכת לרופא כתנאי לטיפול פסיכולוגי. טיפול פסיכולוגי הוא יעיל גם אם אין טיפול בריטלין. צריך לתת לאנשים את זכות הבחירה, ואי אפשר לחייב את הפסיכולוג לדרוש ללכת לרופא לפני הטיפול הפסיכולוגי. המנכ"ל קיבל את העמדה הזאת.
        
עפו אגבאריה
זה לא צריך להיות חובה.
        
יואל אליצור
זה לא צריך להיות בחוק. זאת הצעה, אבל זאת לא חובה.
        
היו"ר חיים כץ
חבר הכנסת אילן גילאון, רצית להגיד משהו?
        
אילן גילאון
אנחנו מסתבכים שלא לצורך בעניין של החוק הזה. אנחנו מכבידים על עצמנו ומעמידים אבני רחיים מיותרות לחלוטין. יש שני דברים שצריכים להיות ברורים כאן: ראשית, טובת המטופל היא ברורה לגמרי. זה דבר ראשון לפני כל הדברים, מה עוד שאני בא מצד המטופלים ולא מצד המטפלים, אז ברור שאני בצד הזה.
שנית, כל בר-בי-רב צריך לדעת לְמה הוא הולך; שיהיה כתוב בדיוק למה הוא הולך. יש אנשים שמוצאים את פורקנם בקברי צדיקים – אני לא מגנה אותם, ככה הם חושבים. אם הם עושים את זה בדעת צלולה, שיהיו בריאים. זה כל מה שנדרש כאן, ואני לא מבין למה אנחנו מסתבכים עם החוק הזה. שלכל אחד יהיה ברור מהו, מיהו.
        
היו"ר חיים כץ
לא ראית פה את העימותים?
        
אילן גילאון
אני מתחיל להבין שאני לא מבין.
        
משה (מוץ) מטלון
עפו יסביר לך.
        
אילן גילאון
אני רוצה להבין את הדברים כפשוטם בתור מטופל פוטנציאלי. תמיד האמנתי שאתה צריך להיות מטופל על-ידי חבריך, ואתה צריך לטפל- - -
        
היו"ר חיים כץ
אם אנחנו חושבים להוריד את סעיף ג', יש פה מישהו שחושב שסעיף (ג) צריך להישאר?
        
קריאות
לא.
        
אבי אפרתי
הבעיה היא סעיף (ב), לא (ג).
        
היו"ר חיים כץ
אוקיי, אנחנו מדברים על סעיף (ג).
        
אורלי לוי-אבקסיס
אבל אולי שתהיה הוראה שהוא יידע את המשפחה שיש אפשרות ללכת לרופא.
        
היו"ר חיים כץ
לא, אם אין סעיף - -
        
אורלי לוי-אבקסיס
למה לא? חובת היידוע וההמלצה. אבל זה לא יהיה קשור לטיפול.
        
אילן גילאון
אורלי, הכירורגים רוצים תמיד מהר לנתח - -
        
אורלי לוי-אבקסיס
אבל הם יכולים להגיד, אפילו לא אמרו לי שיכול להיות שיש לי בעיה אורגנית.
        
אריה אלדד
אם הפסיכולוג לא יודע שיש בעיה אורגנית סעיף (ג) לא יעזור; ואם הוא יודע שיש בעיה אורגנית, והוא מתעלם לחלוטין מהצורך להפנות למנתח מוח זה גם לא יעזור. אז אפשר לוותר על הסעיף.
        
חוה פרידמן
אני פסיכולוגית ארצית במשרד החינוך. אני בעד ביטול סעיף (ג) כדי לא להתבלבל במושג "אורגני". ילדים לקויי למידה ששיעורם באוכלוסייה הוא 15%-10%, ויש שיגידו 20%, הם ילדים לקויי למידה באוכלוסייתנו המערבית. בעבר הם נקראו כסובלים מבעיה אורגנית. זה נקרא גם minimal brain damage, וזה עבר למושגים של לקויות למידה. אז כשאנחנו אומרים "אורגני" אל נחשוב שאנחנו מדברים על "רפואי". הסעיף הזה הוא בשפה של לפני 30 שנה כשקראו ללקויי למידה "אורגניים". לא יעלה על הדעת ש-10% מ-1.8 מיליון, אם אפילו חלקם הקטן זקוק לטיפול רגשי נפשי – "פסיכותרפיה" בלעז – הם ילכו להביא פתק מהרופא. אני בעד הסרת הסעיף.
        
היו"ר חיים כץ
ליועצת המשפטית יש הערה טכנית.
        
שמרית שקד גיטלין
סעיף 53, שהוא סעיף העונשין, קובע עבירה על מי שנותן טיפול בפסיכותרפיה בניגוד להוראות סעיף 9(ב). מאחר שהורדנו את סעיף 9(ב), לפחות את החלק לעניין מתן טיפול פסיכותרפוטי, אין צורך בעבירה פלילית, ואני מציעה למחוק את הסיפא בסעיף 53(ב).
        
היו"ר חיים כץ
משרד הבריאות מקבל.
נקריא מחדש את החוק ונצביע עליו ללא סעיף (ג).
        
שמרית שקד גיטלין
זה תיקון סעיף 9, אבל יכול להיות שהמיקום ישתנה, וזה יהיה סעיף נפרד, אבל זה יהיה נוסח הסעיף:
תיקון סעיף 91. בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, בסעיף 9, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
(ב) לא יציע פסיכולוג ולא ייתן טיפול הדורש הכשרה מיוחדת או מיומנות מיוחדת אם
אין לו הכשרה או מיומנות, כאמור.
תיקון סעיף העונשין: "בסעיף 53 (ב)(1), הסיפא החל במילים "או נותן" – תימחק".
זה בעצם תיקון סעיף העונשין.
        
היו"ר חיים כץ
תודה רבה. אנחנו נצביע על החוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד החוק – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
החוק התקבל
        
היו"ר חיים כץ
תודה רבה. מאחר שכל חברי הכנסת שנמצאים באולם, והם הרבה – שבעה במספרם, אישרו, אני שמח להודיע שוועדת העבודה והרווחה אישרה את הצעת החוק כהכנה לקריאה שנייה ושלישית. זה יעלה במליאה, ואני מקווה שיאושר שם, ובא לציון גואל. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה ב-11:10
        


יום שישי, 23 ביולי 2010

הרחבה לחוק הפסיכולוגים - 9 ב' מתוך פרוטוקול הכנסת


חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון מס' 6), התשע"א-2010. את הצעת החוק יזם חבר הכנסת משה (מוץ) מטלון, אני מבקש לברך אותו על יוזמתו.

חוק הפסיכולוגים קובע כי ענפים מסוימים בפסיכולוגיה יוכרו כמומחיות מוכרת. ענפי הפסיכולוגיה שנקבעו כמומחיות מוכרת הם הפסיכולוגיה הקלינית, הפסיכולוגיה החינוכית, פסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית ארגונית, פסיכולוגיה שיקומית, פסיכולוגיה התפתחותית ופסיכולוגיה רפואית.

סעיף 9(ב) לחוק הפסיכולוגים מייחד את הטיפול הפסיכו-תרפויטי לפסיכולוג קליני, דהיינו, פסיכולוג בעל מומחיות מוכרת בפסיכולוגיה קלינית. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע לאפשר לכל פסיכולוג שהוא בעל מומחיות מוכרת לעסוק בטיפול פסיכו-תרפויטי ולא רק לפסיכולוג קליני כפי שהמצב היום.

הצעת החוק המונחת בפניכם תאפשר לפסיכולוגים שעברו הכשרה מקיפה והתמחו במהלך התמחות הקבוע לפי החוק, לתת גם טיפול פסיכו-תרפויטי כחלק מהטיפול הניתן על ידם. כך לדוגמה, אם פסיכולוג שיקומי מטפל באדם שנפגעה יכולת התפקוד שלו, סבור כי במסגרת הטיפול עליו לתת גם טיפול פסיכו-תרפויטי לאותו אדם, הוא יוכל לעשות כן ולא ייאלץ לפנות לפסיכולוג נוסף.

הוועדה שוכנעה כי המצב המשפטי לפיו נאסר על פסיכולוגים מומחים בתחומי התמחות שונים, לתת למטופלים טיפול פסיכו-תרפויטי בתחום התמחותם, פוגע במטופלים ואינו משקף את ההכשרה והידע שרכשו הפסיכולוגים המומחים במהלך התמחותם.

עוד מוצע לבטל את ההוראה שבסעיף 9(ב), אשר קבעה כי מתן טיפול פסיכו תרפויטי למי שיש לסבלו רקע אורגני או חשד ברקע אורגני, ייעשה רק לאחר בדיקת רופא.

הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. תודה רבה.

היו"ר מגלי והבה:

תודה לחבר הכנסת כץ. אין הסתייגויות לחוק, אנחנו עוברים להצבעה לקריאה שנייה על הצעת חוק.

חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):

אל תמהר? תן לי להגיע למקום.

היו"ר מגלי והבה:

אל תדאג אדוני. הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון מס' 6), התשע"א-2010 בקריאה שנייה. ויושב ראש הוועדה במקומו אז אנחנו מצביעים.

הצבעה מס' 5

בעד סעיף 1 – 24
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.

היו"ר מגלי והבה:

בעד – 24, יש לנו מתנגד אחד, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.

ואדוני היושב ראש של הוועדה, חבר הכנסת כץ, מרשה לי לעבור להצבעה ב- - -

חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):

אני מבקש ממך לעבור ל - - -

היו"ר מגלי והבה:

תודה, תודה. אני אוהב את הבקשות שלך, כי אתה בין המחוקקים, יושבי-ראש הוועדות, שעברת את השיא שאני מכבד אותו.

קריאה שלישית - אנחנו עוברים להצבעה.

הצבעה מס' 6

בעד החוק – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הפסיכולוגים (תיקון מס' 6), התשע"א-2010 נתקבל.


היו"ר מגלי והבה:

בעד – 23, אין נמנעים ואין מתנגדים. שהצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון מס' 6), התשע"א-2010 עבר.



חבריי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר היום: החלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר תיקון טעות בחוק - - -

חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):

רגע, מוץ מטלון רוצה לברך.

היו"ר מגלי והבה:

אוקיי, בסדר.

קריאה:

- - -

היו"ר מגלי והבה:

כן, כן, אני מתחשב. עד שהוא יגיע, אני אמשיך להקריא מה אנחנו עוברים. טוב, נמתין. בבקשה, אדוני. לא הודיעו לי קודם. מיקרופון, אפשר? אוקיי, יש לך. בבקשה.

משה מטלון (ישראל ביתנו):

טוב, תודה. אדוני היושב ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השרים, החוק שעבר היום הוא חוק שעבר לאחר שנים רבות של מאבק. הוא נועד לשרת, בראש ובראשונה, את ציבור הנזקקים לטיפול הפסיכולוגי.

אזרחי מדינת ישראל חשופים ללחצים רבים, חשופים לקסאמים, חשופים לפעולות טרור, חשופים לאירועים שהיכולות האישיות והנפשיות להתמודד איתם קשות ביותר.

במצבים אלה מבקשים הזכאים להסתייע בפסיכולוגים. אין ספק שהציבור זכאי לקבל את הטיפול הפסיכולוגי הטוב ביותר, והמותאם לו ביותר בידי פסיכולוגים מומחים שיש להם הכשרה טובה ביותר למתן טיפולים אלו.

החוק פותח את האפשרויות לאנשי הפריפריה, למגזר הערבי, למגזר הדרוזי, לכל אותם אלה שרחוקים מאזורי המרכז, מהנגישות לפסיכולוגים שיתנו להם את השירות המיטבי.

אני רוצה להודות ליושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ידידי חבר הכנסת חיים כץ, כמו גם לכל חברי הוועדה שתמכו. למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית שמרית, לעוזרים, לעוזריי הנאמנים: הילה, אריק, ולכם חברי הכנסת.

וכמו שאמרתי, חבר הכנסת אגבאריה לא היית פה, החוק הזה בא להטיב באמת עם אנשי הפריפריה והמגזרים למיניהם. ייתן להם את האפשרות לקבל את הטיפול המיטבי שהם זכאים לו. תודה רבה לכם, חברי הכנסת. תודה רבה ל- - -

היו"ר מגלי והבה:

ותודה לחבר הכנסת מטלון על העבודה היפה.

יום שלישי, 13 באפריל 2010

קביעת בית המשפט - עא (ת"א) 3670-07 פנחס פישלר נ' אתי דנינו

קביעות בית המשפט
  • השאלה העקרונית תוותר בצריך עיון - השופט המר קבע כי את השאלה ולפיה ""האם על-פי המצב החוקי הקיים במדינת ישראל, מוסמכת בעל תואר ראשון ושני במחלקה למדעי ההתנהגות ובעל הסמכה כמטפלת משפחתית מוסכמת, ליתן טיפול פסיכותרפויטי כפי שנקבע בהחלטת בית הדין הרבני"", יש להותיר בצריך עיון והעניין יוכרע לפי ממצאים עובדתיים הנוגעים ספציפית לתיק זה.

  • דנינו אינה מוסמכת ליתן פסיכותרפיה, אלא אך ורק "טיפול משפחתי"- ממצאי החקירה הנגדית שניהל פישלר עולה כי אתי דנינו נעדרת הכשרה בתחום הפסיכותרפיה, ומוסמכת ליתן אך ורק "טיפול זוגי". היא ידעה כי בית הדין הרבני הפנה את גרושת המערער לטיפול פסיכותרפותי, כאשר לא הייתה לה הכשרה ליתן טיפול זה אלא אך ורק "טיפול זוגי", והיא בכל זאת העניקה לה טיפול, הגם שלא הייתה מוסמכת ליתן את אותו סוג טיפול שבית הדין הרבני ציווה עליו.

  • המערער וגרושתו הוטעו - "המערער החל, איפוא, טיפול שהיה לו יסוד להניח שהוא טיפול פסיכותרפויטי על-ידי מי שמוסמך לכך. המשיבים לא קיבלו את הסכמתו לטיפול משפחתי, גם אם לדעתם זה הטיפול הראוי, הנכון, או השווה ביעילותו לטיפול פסיכותרפי, וגם אם לדעתה של המשיבה 1 טיפול כזה "כולל" פסיכותרפיה".

  • חופש העיסוק של אתי דנינו לא נפגע כלל - קביעת החוק ולפיו "העיסוק בפסיכותרפיה אסור על כל מי שאינו פסיכולוג קליני" אינה סותרת את חוק יסוד: חופש העיסוק - פסיכותרפיה מוגדרת כ""כלל שיטות הטיפול בהפרעות נפשיות המבוססות על שימוש באמצעים פסיכולוגיים". על כן, הקביעה כי כל אדם, גם שאינו פסיכולוג, יכול לעסוק בכך, היא בעייתית, בלשון המעטה, וסותרת, לכאורה, את הוראת סעיף 2(א) לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז – 1977, האוסר על מי שאינו פסיכולוג לעסוק בפסיכולוגיה. זאת ועוד: אם כל אדם רשאי לעסוק בכך מכוח חוק יסוד: חופש העיסוק, אין כל משמעות לסעיף 2(ג) לחוק הפסיכולוגים.

  • פרשנות החוק הנכונה היא: רק פסיכולוג קליני ופסיכיאטר מוסמכים לעסוק בפסיכותרפיה - קשה לקבל את הפרשנות, לפיה כל אדם רשאי לעסוק בפסיכותרפיה, מכוח חוק יסוד: חופש העיסוק, מלבד פסיכולוג, עליו נאסר הדבר בסעיף 9(ב) לחוק הפסיכולוגים.

תוצאת ההליך
הערעור נתקבל. פסק דינו של בית משפט קמא בוטל. מכון "שלם" חויב להשיב למערער את הסך של 14,562 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה עד ליום התשלום בפועל, ווכן את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום עד יום התשלום.

פרטי ההליך
עא (ת"א) 3670-07 פנחס פישלר נ' אתי דנינו (ניתן: 13.04.10).

- בבית המשפט המחוזי בתל אביב
- בפני השופט זאב המר
- בשם המערער: בעצמו
- בשם המשיבים: עו"ד ערן קייזמ

פסק דין ע"א 3670-07 - קבלת הערעור במשפט - נגד מכון שלם - השופט המר 13-4-2010


בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 3670-07 פישלר נ' דנינו ואח'

בפני כב' השופט זאב המר, סג"נ
המערער: פנחס פישלר

נגד

המשיבים: 1. אתי דנינו
2. אליצור ד"ר ברנשטיין
3. מכון "שלם" א.מ.1995 בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ערן קייזמן

לפסק-דין בשלום (03-09-2002): תא 10315/01 פישלר פנחס נ' דנינו אתי שופטים: לנדמן מוקי, עו"ד: בן ישי
לפסק-דין במחוזי (17-09-2006): עא 3224/02 פנחס פישלר נ' אתי רשתי דנינו שופטים: הילה גרסטל, עוזי פוגלמן, אילן ש' שילה
לפסק-דין בשלום (02-09-2007): תא 10315/01 פנחס פישלר נ' דנינו אתי שופטים: מוקי לנדמן, עו"ד: קייזמן

מיני-רציו:
* ביהמ"ש זיכה את המערער בהחזר תשלומים ששילם למשיבים עבור טיפול פסיכותרפויטי, משלאור הודאת המשיבים קיבל טיפול משפחתי
* בריאות – חוק הפסיכולוגים – חלותו על טיפול פסיכותרפויטי
.
אשתו של המערער הופנתה לקבלת טיפול פסיכותרפויטי, ופנתה למשיבים. המערער טוען כי המשיבה 1, שטיפלה באשתו, אינה מוסמכת ליתן טיפול כזה. בימ"ש קבע קבע כי עפ"י המצב החוקי המשיבה 1, בהיותה מטפלת משפחתית מוסמכת, רשאית ליתן טיפול פסיכותרפויטי. מכאן הערעור.
.
ביהמ"ש קיבל את הערעור וקבע כי:
לאור הראיות במקרה הנדון עולה כי שאלת ההסמכה החוקית ליתן טיפול פסיכותרפויטי אינה רלוונטית, שכן המשיבים הודו שהמשיבה 1 נתנה טיפול משפחתי ולא טיפול פסיכותרפי. לפיכך פסק ביהמ"ש כי יש לקבל את תביעת המערער ולהשיב לו את הכספים ששילם למשיבים עבור הטיפול, שלא היה הטיפול שהתבקש. מעבר לדרוש העיר ביהמ"ש כי קביעת ביהמ"ש המחוזי בגלגול קודם של תיק זה, כי טיפול פסיכותרפויטי אינו מוסדר ספציפית בחוק, דרוש בחינה.

פסק-דין


1. בפני ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בתל-אביב -יפו (כב' השופט מוקי לנדמן) בת"א 10315/01 [פורסם בנבו] מיום 2.9.07. עניינו של ההליך הוא בשאלה העקרונית, אם, על-פי המצב המשפטי הקיים במדינת ישראל, מוסמכת בעלת תואר ראשון ושני במחלקה למדעי ההתנהגות, ליתן טיפול פסיכותרפויטי ?

יצויין, כי זה גלגולו השני של הערעור, שכן בית המשפט המחוזי נדרש בעבר לשאלה זו, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך.

רקע

2. בין המערער לבין גרושתו התנהלו במשך מספר שנים הליכים משפטיים בבית הדין הרבני בקשר לבנם הקטין, לרבות הסדרי-משמורת, ביקור וראייה. במסגרת הליכים אלה, עברו בני הזוג אבחון, אשר במסגרתו ניתנה חוות-דעת, בחתימת הפסיכיאטרים ד"ר גולומב וד"ר אנייס, הממליצה שגרושתו של המערער תקבל טיפול פסיכותרפויטי. בית הדין הרבני אימץ את ההמלצה עוד בשנת 1996, וגרושתו של המערער פנתה בעניין למשיבה 3, אשר המשיב 2 הינו אחד משני בעליו. לאחר ראיון ראשוני, האישה הופנתה לטיפול אצל המשיבה 1, שהינה מטפלת משפחתית מוסמכת ובעלת תואר ראשון ושני במחלקה למדעי ההתנהגות. המשיבה 1 נפגשה עם האישה, המערער ובנם הקטין. בשלב מסויים התבקש המערער להצטרף לטיפול, אשר נמשך עד שלהי קיץ 1998, אז נוצר נתק בין הצדדים (להלן: "הטיפול").

3. בפיו של המערער היו טרוניות קשות נגד הטיפול (ראה פסק-דינו של בית הדין הרבני מיום 23.11.98, המסומן כנספח א/2), והוא הגיש תלונה לוועדת התלונות לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק הפסיכולוגים") בטענה שהמשיבה אינה מוסמכת ליתן טיפול פסיכותרפויטי. הוועדה דחתה את תלונתו בקובעה, בין היתר, כי "כל עוד לא חוקק חוק הפסיכותרפיה אין הגבלות על עיסוק בתחום זה. חוק הפסיכולוגים התשל"ז 1977 מסדיר את העיסוק בפסיכולוגיה ומטיל על הפסיכולוגים הגבלות מסויימות, כגון ההגבלה לפיה רק פסיכולוג קליני מורשה לעסוק בפסיכותרפיה. מובן שחוק זה לא מונע, לדוגמא, מפסיכיאטר, לעסוק בכך. אין כיום חוק הקובע תנאים לגבי הכשרה של העוסקים בפסיכותרפיה או המקומות המורשים לתת הכשרה זו" (ראה מכתבה של הוועדה מיום 20.6.99, המסומן כנספח ב').

4. בנוסף, הגיש המערער תביעה כספית בסך 14,562 ₪ לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב נגד המשיבים, להשבת סכומי הכסף ששילם להם בגין הטיפול, עקב מצג כוזב, לפיו המשיבה מוסמכת ליתן טיפול פסיכותרפויטי, ולאו היא. בית המשפט לתביעות קטנות (כב' השופט יונה אטדגי) סבר כי מדובר בשאלה עקרונית, והעביר את הדיון בתביעה לבית-משפט השלום בתל-אביב. בהסכמת הצדדים, בדיון מיום 22.10.01, צומצמה הפלוגתא, והשאלה היחידה שעמדה להכרעה היא: "האם על פי המצב החוקי הקיים במדינת ישראל, מוסמכת בעלת תואר ראשון ושני במחלקה למדעי ההתנהגות ובעלת הסמכה כמטפלת משפחתית מוסמכת, ליתן טיפול פסיכותרפויטי כפי שנקבע בהחלטת בית הדין הרבני".

פסק-דינו הראשון של בית-משפט קמא

5. בפסק-דינו דחה בית-משפט קמא את תביעת המערער וקבע כי נקודת המוצא לדיון הינה חוק יסוד: חופש העיסוק, הקובע בסעיף 3 כי כל אדם זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח-יד, כל עוד לא נקבעו לגביהם הגבלות או איסורים העומדים בתנאי פסקת ההגבלה שבסעיף 4 לחוק.

6. בהסתמך על ספרות מקצועית, הגדיר בית-משפט קמא את הטיפול הפסיכותרפויטי כ"אוסף טכניקות של טיפול בדיבור, המצריך הכשרה מצד המטפל וקשרי אמון בין המטפל והמטופל, ואשר נועד להשיג מטרה בתחום הנפשי או ההתנהגותי" (סעיף 18 לפסק הדין). לאחר-מכן בחן, האם טיפול מסוג זה מוסדר בחקיקה, ומצא שלא, למעט בסעיף 9(ב) לחוק הפסיכולוגים הקובע כי "לא יתן פסיכולוג טיפול פסיכותרפויטי, אלא אם הוא פסיכולוג קליני".

הגם שהמחוקק הגביל פסיכולוג סתם, להבדיל מפסיכולוג קליני, מלעסוק בפסיכותרפיה, בית-משפט קמא לא מצא בסעיף זה עיגון למסקנה כי מי שאינו פסיכולוג כלל אינו מוסמך לעסוק בתחום הפסיכותרפיה (סעיף 34 לפסק הדין).

7. סעיף 2(ג) לחוק הפסיכולוגים קובע, כי "לא יראו כעיסוק בפסיכולוגיה פעולה שעשה אדם באקראי או במהלך עיסוקו במקצועו כדין ובתום לב". מכאן הסיק בית-משפט קמא, כי "חוק הפסיכולוגים עצמו הוציא מגדר תחולתו עיסוק שברגיל נתון לפסיכולוג, אם הוא נעשה בידי אדם העוסק במקצועו כדין, ובמהלך עיסוקו ובתום לב, עושה שימוש בטכניקה שניתן היה לשייכה לטיפול פסיכולוגי" (סעיף 36 לפסק הדין). לפיכך, כאשר בעלי-תפקיד מסויימים, לדוגמא, עובדים סוציאליים, נדרשים במסגרת עיסוקם המקצועי לעשות שימוש בטכניקות של טיפול פסיכותרפויטי, הרי שהם נכנסים לגדרו של סעיף 2(ג) לחוק הפסיכולוגים. בית-משפט קמא הוסיף, כי בפועל קיימות במוסדות להשכלה גבוהה תוכניות הכשרה בפסיכותרפיה, אשר פתוחות לבעלי-מקצוע שונים, וציין כי בספרם של פרופ' אליצור, טיאנו, מוניץ ונוימן פרקים נבחרים בפסיכיאטרייה 517 (בעריכת פרופ' מוניץ, הוצאת פפירוס, אוניברסיטת ת"א, 1995) הוגדר הטיפול המשפחתי כסוג של פסיכותרפיה (סעיפים 37 - 38 לפסק הדין).

לאור האמור וכאמור, דחה בית-משפט קמא את התביעה.

המערער לא השלים את התוצאה, ופנה לערכאת הערעור.

פסק-דינו של בית המשפט המחוזי

8. בית המשפט המחוזי (כב' השופטים הילה גרסטל, עוזי פוגלמן ואילן שילה) סבר, כי נוכח לשונו של חוק הפסיכולוגים, מקובלת עליו מסקנתו של בית-משפט קמא בדבר משמעותו של סעיף 9(ב) לחוק הפסיכולוגים, החל על פסיכולוגים בלבד ואוסר עליהם ליתן טיפול פסיכותרפויטי, אלא אם הינם פסיכולוגים קליניים. בית המשפט סבר, כי פרשנות זו עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: חופש העיסוק, וכל עוד לא נקבע אחרת בחוק, אין לקבוע כי העיסוק בפסיכותרפיה אסור על כל מי שאינו פסיכולוג קליני (סעיפים 4(ג) ו- (ד) לפסק הדין).

9. יתרה מכך, סבר בית המשפט כי אף אם תתקבל עמדתו של המערער, לפיה טיפול פסיכותרפויטי הוא סוג של טיפול פסיכולוגי, שהעיסוק בו אסור על כל מי שאינו פסיכולוג קליני, "עדיין עשוי אדם לעסוק בפסיכותרפיה בלי לחטוא לאיסור שבחוק, אם עושה הוא כן במסגרת מקצועו כדין ובתום לב. יש להניח שהן פסיכיאטרים, הן עובדים סוציאליים המעניקים טיפולים פסיכותרפיים יוכלו לחסות בצל הגנתו של סעיף 2(ג) לחוק הפסיכולוגים, אם עברו הכשרה מתאימה" (סעיף 4(ז) לפסק הדין).

10. דא עקא, שהשאלה אשר עמדה להכרעה, בהסכמת הצדדים וכפי שנוסחה בפסק-דינו של בית-משפט קמא היא: "האם על פי המצב החוקי הקיים במדינת ישראל, מוסמכת בעלת תואר ראשון ושני במחלקה למדעי ההתנהגות ובעלת הסמכה כמטפלת משפחתית מוסכמת, ליתן טיפול פסיכותרפויטי כפי שנקבע בהחלטת בית הדין הרבני". ולשאלה זו לא נמצא מענה מפורט בפסק הדין, שכן בית-משפט קמא לא קבע מהו הטיפול שאליו הופנתה גרושתו של המערער, והאם הכשרתה המקצועית של המשיבה 1 חוסה תחת הגנת "עיסוק במקצוע כדין", כאמור בסעיף 2(ג) לחוק הפסיכולוגים.

לאור האמור, החזיר בית המשפט את הדיון לערכאה הדיונית כדי שזו תכריע בשאלות אלו.

פסק-דינו של בית-משפט קמא - סבב II

11. בפסק-דינו (השני) התייחס בית-משפט קמא לשאלות אליהן התייחס בית המשפט המחוזי, וקבע, כי מעבר לתיבה "טיפול פסיכותרפויטי", עליו המליצו ד"ר גולומב וד"ר אנייס, ולאימוץ ההמלצה על-ידי בית הדין הרבני, אין כל פירוט לגבי מהות הטיפול. במצב דברים זה, בשים לב להערת בית המשפט המחוזי, לפיה הגדרת הטיפול הינה עניין שבמומחיות, לכן אין להיזקק לידיעות פרטיות או לספרות המקצועית (סעיף 4(י) לפסק הדין במחוזי), נותרת ההגדרה עלומה, וגם העדים אשר העידו בפניו לא סייעו לכך באופן מהותי.

12. על השאלה, האם הכשרתה המקצועית של המשיבה 1 חוסה תחת הגנת "עיסוק במקצוע כדין", לפי סעיף 2(ג) לחוק הפסיכולוגים, השיב בית-משפט קמא בחיוב: "ובשאלה המשפטית, האם מוסמך מטפל משפחתי לעשות שימוש בפסיכותרפיה, התשובה היא הן בהא רבתי" (סעיף 6 לפסק הדין), מאחר ועמדת המערער לא זכתה לעיגון חוקתי, וכמפורט בפסק-דינו הראשון.

לאור האמור, דחה בית-משפט קמא את התביעה, פעם נוספת.

המערער לא השלים גם הפעם עם התוצאה, ופנה בשנית לערכאת הערעור.

טענות הצדדים בערעור

13. בהודעת ערעור ארוכה מאד ומפורטת, תקף המערער את פסק הדין "לאורך כל החזית" וטען, כי הוא מוטעה מיסודו. לא מצאתי לנכון לפרט ולמנות את כל נימוקי הערעור והטענות המועלות בו. אתייחס רק לגופם של אותם נימוקים שנכון יהיה לדון בהם. יחד עם זאת, אציין בקצרה את טענתו המרכזית של המערער, לפיה גרושתו הופנתה לטיפול פסיכותרפויטי אד הוק. המשיבה 1 לא היתה מוסמכת, בזמנים הרלוונטיים, להעביר טיפול מסוג זה, ולמרות היעדר הכשרתה קיבלה על עצמה את תפקיד המטפלת. לטענתו, המשיבה 1 "בורה היתה בתחום". עוד טוען המערער, כי בנסיבות העניין, לא היה מקום להחיל את סעיף 2(ג) לחוק הפסיכולוגים.

14. המשיבים תומכים בפסק-דינו של בית-משפט קמא, מנימוקיו. לשיטתם, פסק הדין תואם את המצב המשפטי, ועמדה זו אומצה, למעשה, על-ידי בית המשפט המחוזי. מסקנתו של בית-משפט קמא מבוססת כדבעי ונימוקיו פורטו בהרחבה, כך שלטענתם, אין מקום להתערב בקביעותיו. לאור האמור, התבקש בית המשפט לדחות את הערעור.
דיון

15. הגעתי למסקנה, כי יכול אני להשאיר את השאלה המשפטית-חוקתית: "האם על פי המצב החוקי הקיים במדינת ישראל, מוסמכת בעל תואר ראשון ושני במחלקה למדעי ההתנהגות ובעל הסמכה כמטפלת משפחתית מוסכמת, ליתן טיפול פסיכותרפויטי כפי שנקבע בהחלטת בית הדין הרבני" - בצריך עיון. את הכרעתי בערעור שלפני אבסס על עניינים שבעובדה, בעיקר דברים שנאמרו על-ידי המשיבים עצמם.

16. אין מחלוקת כי המלצת המומחים הפסיכיאטרים והחלטת בית הדין הרבני, אשר אימצה אותה, היתה לטיפול פסיכותרפויטי. המשיבים הודו בבית המשפט - ואולי נאלצו להודות, מאחר והתברר כי במועדים הרלוונטיים, למשיבה 1 לא היתה עדיין תעודת-הסמכה כמטפלת פסיכותרפויטית (עדותה ביום 11.4.07 עמ/ 16) - כי הטיפול שניתן, תחילה לאשת המערער ובהמשך לבני הזוג, לא היה טיפול פסיכותרפי.

17. המשיב 2 נשאל וענה כדלקמן:

"ש: אם גב' כוכבה עברה בסופו של יום טיפול שנקרא פסיכותרפויטי אצלכם?
ת: אני אחלק את התשובה שלי ל-3 חלקים לפחות. אכן כוכבה עברה טיפול זוגי / משפחתי. היא לא עברה טיפול פסיכותרפי רפואתי.
ש: אני חוזר על השאלה שלי.
ת: התשובה היא לא. כוכבה באה כנראה עם הנחיות מסוימות מביה"ד הרבני, שניתנו לה ולא למכון שלם...
ש: אז היא עברה טיפול פסיכותרפויטי אצלכם או לא?
ת: לא" (פרוטוקול הדיון מיום 11.4.07, בע' 6 - 7).

בהמשך עדותו של המשיב 2 עולה כי בעקבות מכתבים ותלונות רבות מטעם המערער בעניין אופי הטיפולים שנתנה המשיבה 1, נערכו פגישות בין השניים, בהן ביקש המערער מן המשיב 2 להציג בפניו תעודות הסמכה המעידות על הכשרתה של המשיבה 1 ליתן את הטיפול המבוקש:

"ש: נכון שגם במכתבים וגם בפגישות אמרתי לך 2-3 דברים מרכזיים: תציג לי תעודות הסמכה והכשרה של גב' דנינו בתחום הטיפול הפסיכותרפויטי, שהיא לא מוסמכת ושתקח את הטיפול עליך או למישהו אחר במכון. זה נכון ?
ת: הוריתי לגב' דנינו לשלוח לך את התעודות האלה וכך נעשה... נכון שאמרת שהיא לא מוסמכת ואני סברתי שלצורך הטיפול הזה שהיא נותנת היא כן מוסמכת, כלומר לטיפול המשפחתי והזוגי...
ש: איזה תעודות היא שלחה לי? אני אומר לך שהיא שלחה לי עד היום תעודה אחת בלבד - של מטפלת משפחתית.
ת: אכן אני מדבר על שתי התעודות שצורפו עוד לתצהיר הראשון. מדובר על מטפל משפחתי מוסמך.
ש: שתי התעודות האלה מקנות הסמכה לטיפול פסיכותרפויטי?
ת: לא. מהטעם הפשוט...
ש: לא שאלתי אותך לגבי הטעם. הן מקנות או לא מקנות?
ת: הן לא מקנות כי הן לא רלוונטיות.
ש: פישלר הוא כל כך מטומטם שאתה מעביר לו תעודות לא רלוונטיות?
ת: אני לא חושב שפישלר מטומטם, הוא מטמטם. לגבי התעודות - הן רלוונטיות לעניין הטיפול, אך לא לשאלת הטיפול הפסיכותרפויטי.
...
ש: כלומר, אתי רשתי שהיא לא עובדת סוציאלית ויש לה תואר ראשון ושני במדעי ההתנהגות, מוסמכת לתת טיפול פסיכותרפי או לא?
ת: לא.
ש: אני מקריא לך מתוך פס"ד בגלגול הראשון שלו של הש' לנדמן, שמגדיר את השאלה שעמדה במחלוקת. אני שואל אותך מה התשובה שלך לאותה שאלה, כלומר האם מי שיש לה את הכישורים שהיו לגב' רשתי מוסמכת לתת טיפול פסיכותרפי או לא?
ת: התשובה היא לא" (פרוטוקול הדיון מיום 11.4.07, בעמ' 8 - 9).

18. עדותה של המשיבה 1 היתה, כך נראה לי, מתחמקת ותשובותיה לא היו חד-משמעיות. כך, למשל, השיבה בעניין רכישת השכלתה כמטפלת פסיכותרפית:

"ש: איזו הכשרה צריך בן אדם לעשות פסיכותרפיה משפחתית?
ת: לומדים את זה.
ש: איפה למדת?
ת: יש מספר מוסדות שמלמדים את זה. אני למדתי במספר מוסדות - מכון שינוי, סמינר הקיבוצים, האוניברסיטה העברית. המקצוע נלמד באוניברסיטאות נוספות במסגרת תארים.
ש: קיבלת על כך תעודות?
ת: כן. מדובר בתעודות שנמצאות בידך. כתוב שם "טיפול משפחתי".
ש: לא כתוב פסיכותרפיה משפחתית. האם יש תעודה עליה כתוב "פסיכותרפיה משפחתית"?
ת: זאת טרמינולוגיה מקובלת. אני לא יודעת אם היא מופיעה על גבי תעודות.
ש: אז איך אני יכול להאמין לך שיש לך הכשרה כזאת? האם את יכולה להראות לנו מסמך אקדמי בו מופיעה הסמכה לפסיכותרפיה משפחתית?
ת: ...הטרמינולוגיה המקובלת היא פסיכותרפיה משפחתית. יש לי תעודה משנת 2000 על סיום המסלול הזה".
(פרוטוקול הדיון מיום 11.4.07, בעמ' 15 - 16). אעיר, כי תעודה זו לא הוצגה לבית המשפט.

המשיבה 1 טוענת להכשרה בתחום הפסיכותרפיה תחת "טיפול משפחתי" אך היא "לא יודעת" אם מונח זה מופיע בתעודות. בהמשך היא מאשרת כי סיימה מסלול פסיכותרפיה משפחתית, אשר זיכה אותה בתעודה בזו הטרמינולוגיה, רק בשנת 2000.

בתצהיר התשובה לשאלות המערער, הצהירה המשיבה 1, כי "לא נתתי טיפול פסיכותרפויטי אלא משפחתי" (תשובה לשאלה 28). אבל בבית המשפט, בחקירה הנגדית, תיקנה ואמרה, כי "קיבלת טיפול משפחתי. זה כולל פסיכותרפיה משפחתית" (פרוטוקול עמ' 17).

המשיבה 1 נשאלה אם היא ראתה את מסמכי ההפנייה לטיפול פסיכותרפויטי אשר הביאה עמה גרושת המערער, והאם זהו אכן הטיפול אשר נתנה:

"ש: היא אמרה לך שהיא באה אליך לצורך מה?
ת: ... דיברתי איתה טלפונית... אני זוכרת שביקשתי ממנה להגיע לפגישה הראשונה עם כל הניירת הרלוונטית. זה נוהג שאני עושה. אם יש ניירת - אני מבקשת להביא אותה ואני עוברת עליה אחרי הפגישה.
ש: מצאת שם את החלטת ביה"ד הרבני והמלצות הדוקטורים?
ת: בהחלט. אחרי הפגישה איתה קראתי את כל הדו"חות וכל המסמכים.
...
ש: איזה סוג של טיפול החלטת לתת לה?
ת: משפחתי" (פרוטוקול הדיון, בעמ' 17 - 18).

דא עקא, שגרושת המערער לא הופנתה לטיפול משפחתי וגם לא כזה "הכולל" אלמנטים של פסיכותרפיה משפחתית. בית הדין הרבני הפנה את האישה לטיפול פסיכותרפויטי ככזה. המשיבה 1 היתה מודעת לכך, שכן היא ראתה את החלטת בית הדין הרבני והמלצת המומחים (שם). ומכל מקום, למשיבה 1 לא היתה באותו זמן תעודת-הסמכה לטיפול פסיכותרפי ככזה.

19. המערער החל, איפוא, טיפול שהיה לו יסוד להניח שהוא טיפול פסיכותרפויטי על-ידי מי שמוסמך לכך. המשיבים לא קיבלו את הסכמתו לטיפול משפחתי, גם אם לדעתם זה הטיפול הראוי, הנכון, או השווה ביעילותו לטיפול פסיכותרפי, וגם אם לדעתה של המשיבה 1 טיפול כזה "כולל" פסיכותרפיה.

20. על-כן, צודק המערער. אמנם הדגש בערעורו על-כך ש"המשיבה 1 לא הוכשרה ולא הוסמכה ליתן טיפול פסיכותרפויטי, ככזה ..." (סעיף 25 לעיקרי הטיעון), אך הוא גם מלין שוב ושוב – בצדק, לדעתי, כי "המערער ידע כל העת, כי כך הוצג לו, שהוא משלם למשיבים מחצית מסכום עלות והוצאות הטיפול הפסיכותרפויטי - הוא - רק הוא - ולא אחר - אותו "עוברת" - במכונם - גרושתו ואותו "עובר" בנו ... והנה, כעת, מתברר עוד - הכזב הגדול של המשיבים-הנתבעים, ... הם הרי טוענים כי לא זה הוא הטיפול אותו נתנו ..." (סעיף 65 לעיקרי הטיעון).

למעלה מן הדרוש

21. למעלה מן הדרוש אני מבקש להעיר, כי הקביעה של בית-משפט קמא, אשר אושרה בערעור, במותב אחר של בית-משפט זה, לפיה, לאור חוק יסוד: חופש העיסוק, אין לומר כי העיסוק בפסיכותרפיה אסור על כל מי שאינו פסיכולוג קליני – מוקשית בעיני.

פסיכותרפיה מוגדרת כ"כלל שיטות הטיפול בהפרעות נפשיות המבוססות על שימוש באמצעים פסיכולוגיים" (האניציקלופדיה הכללית העברית) (כן, עוד יש דבר כזה). וכן נאמר שם, כי בבסיס השיטה עומדות תיאוריות פסיכולוגיות ואף יש שיטות פסיכותרפיה בהן נעשה שימוש בפסיכואנליזה.

על-כן, הקביעה כי כל אדם, גם שאינו פסיכולוג, יכול לעסוק בכך, היא בעייתית, בלשון המעטה, וסותרת, לכאורה, את הוראת סעיף 2(א) לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, האוסר על מי שאינו פסיכולוג לעסוק בפסיכולוגיה.

זאת ועוד; אם כל אדם רשאי לעסוק בכך, מכוח חוק יסוד: חופש העיסוק, אין כל משמעות לסעיף 2(ג) לחוק הפסיכולוגים.

נראה לי, כי הפרשנות הנכונה היא שהפסיכותרפיה, בהיותה סוג של טיפול פסיכולוגי, חלות עליה הוראות חוק הפסיכולוגים. לפי סעיף 9(ב) לחוק זה, היא יוחדה לפסיכולוג קליני בלבד.

קשה לקבל את הפרשנות, לפיה כל אדם רשאי לעסוק בפסיכותרפיה, מכוח חוק יסוד: חופש העיסוק, מלבד פסיכולוג, עליו נאסר הדבר בסעיף 9(ב) לחוק הפסיכולוגים.

חיזוק לכך אני מוצא בעובדה, שבחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, על תיקוניו, אין התייחסות לפסיכותרפיה. נראה לי, שהמחוקק מניח שדיסציפלינה זו מוסדרת כבר בחוק הפסיכולוגים.

הערה זו, היא, כאמור, למעלה מן הדרוש, שכן אין אני מוסמך בתיק זה, להידרש עתה לסוגייה זו.

סיכומו של דבר

22. סיכומו של דבר, אני מקבל את הערעור ומבטל את פסק-דינו של בית-משפט קמא. ממילא בטלים החיובים שהוטלו על המערער. אני מחייב את המשיבים, ביחד ולחוד, לשלם למערער את הסך 14,562 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה עד יום התשלום בפועל, וכן את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום עד יום התשלום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

הערבות תוחזר למערער.

ניתן היום, כ"ט ניסן תש"ע, 13 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

5129371
54678313


זאב המר 54678313
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן